עיר החטאים, עיר הרמאים והנוכלים... לדעתי אדיס יכולה בקלות להחליף את שמה לעיר האהובה, העיר שיש בה הכול. עם זאת, לא הייתי ממליצה עליה כיעד ראשון באתיופיה. תלוי בעונה או בתקופה, הייתי מזמינה טיסת המשך מהר מאוד ליעד אחר, ולהשאיר אותה לטעימה קטנה באמצע ובסוף.

מה יש בעיר הזאת?

כשמתגעגעים למערב, אוהבים את אדיס. אדיס מציעה חיי לילה, שווקים, מסעדות מגניבות, אוכל מכל סוג, הכול באופי אתיופי שנחשף כבר למערב.

נחתתם באדיס? מסוגלים לוותר על נוחיותכם לעת נחיתה? – ממליצה לחסוך 200 ביר ולוותר על המונית הכחולה שתיקח אתכם לפיאצה. עם התרמיל על הגב נסו לברר איפה נמצאת תחנת האוטובוס הקרובה (10 דק הליכה) – ואני בינתיים אנסה להתאמן בהכוונה שבכתב:

צאו מהשדה ולכו ישר, חצו את כל המוניות שמתחרות עליכם וענו בנימוס "לא תודה". כשאתם מגיעים לכביש, לכו איתו שמאלה. הכביש מתעקל ימינה ומגיע לכיכר. המשיכו ישר (לא ימינה ולא שמאלה, תבינו כשתתגיעו) ולכו על המדרכה בצד ימין של הכביש. כל הכבוד. עכשיו המשיכו ישר עד שתגיעו לכיכר גדולה עם גשר מעליה. חצו את הכביש שוב והמשיכו ישר עד שתראו תחנת דלק מימינכם. עברו מעט את תחנת הדלק ותראו מעבר חצייה שמוביל לצידו השני של הכביש – שם ימתינו עשרות מוניות. לא כולם מובילותך לפיאצה כמובן, שאלו את הנהג אם הוא מגיע לפיאצה. צלחתם? זכיתם ב200 ביר – שלמו רק 5 ביר לאדם ותהנו מנסיעה צפופה וריחנית. הפיאצה היא התחנה האחרונה אז תתרווחו לכם ביכרתי המונית. חצי שעה לכל היותר.

הפעם בחרתי להתמקם במלון הווטמה בפיאצה, לאחר שגיליתי שבשנה אחת מלון הבארו הכפיל את מחיריו ולא הותיר לי ברירה אלא לחפש מקום לינה אחר. אבל איך אומרים, הכול לטובה, ובין רגע מלון הווטמה הפך למלון האהוב עליי באתיופיה (בעיקר אם מתעלמים מהפשפשים והקונדומים על הרצפה). אז נכון, אהבה ממבט ראשון זה לא היה, אבל עובדי המלון פשוט עושים עבודה כל כך נפלאה שלא נותר אלא להתאהב. זהו המלון הזול ביותר שתמצאו –

260 ביר ללילה לזוג.

מה עשינו באדיס? פשוט התחלנו ללכת ברחוב, בין סידור פה וסידור שם (הזמנת אוטובוס, קניית סים קארד, משיכת מזומנים...) טעמנו מבונה (קפה אתיופי) ברחוב, סמוסה טרייה, ונכנסנו אל תוך הסמטאות המסועפות בכדי למצוא אנג'רה כמו שצריך.

​

קולינריה על קצה המזלג:

1. קפה אוסלו. לכו לארוחת בוקר בקפה אוסלו (בפיאסה, לא רחוק מהמלון), תבקשו פאטירה. הפאטירה הכי טובה שתמצאו באתיופיה זה שם. שתו מקיאטו טוב ותהנו מהאווירה. במידה ובא לכם בונה טעימה חזקה ומקומית, ממש מצד שמאל של קפה אוסלו יש בונה בית חמוד עם בונה טעימה טעימה.

2. ברחוב של המוניות תראו 2-3 חנויות "כולבו" שכאלו עם פירות פרושים בחוץ. עשו לעצמכם טובה וכנסו פנימה. הזמינו פרוט פאנצ' (סלט פירות), או סלט ירקות עם ג'וס. פשוט כיף.

3. מתגעגעים לאוכל מערבי? אכלו במסעדה של הווטמה שזכתה בדירוג גבוה בלונלי פלאנט. מוזמנים לטעום מהפסטה, פיצה, צ'יפס, והם לפעמים נותנים לעזור ואפילו להכין אוכל משלכם. נסו אותה

4. ניו יורק – אחלה מסעדה עם אוכל מערבי מדהים. נמצאת בבולה (רואים אותה בדרך מהמונית – שני פסלים גדולים של צ'יפס והמבורגר/ גביעי גלידה, לא בדיוק זוכרת. אבל מאוד בולט וצבעוני)

5. הפלאפל של אילן – נמצא בהיה הולט haya hulet

6. קפה טומוקה, תהנו מקפה חזק וטעים, אפשר גם לקנות קפה מכל סוג שהוא הביתה (טרי, קלוי, טחון)

7. ואו בורגר – אפשר למצוא בהרבה מקומות. לאוכלי הבשר שביננו שאוהבים לאכול – בקשו את הספיישל, ואל תשכחו שאסור ללקק את האצבעות באתיופיה, זה לא מנומס.

8. ממליצה בעיקר לרדת ברחובות, לפנות לפניות לא צפויות ולמצוא מקומות חבויים, בקשו שירו טגבינו/ שירו/ באינטו/ פירפיר לצמחונים שביננו, טיבס לאתגריים שביננו.​

​

חיי לילה:

מועדונים!!! - חייבת להדגיש שמעולם לא יצאתי אליהם לבד/ קבוצת פרנג'ים – כלומר ללא אנשים מקומיים. תמיד הייתי מוקפת בלפחות שניים שלושה (אם לא 20) אנשים מקומיים שהכירו את המועדון וידעו להנות בו איתנו. (לדעתי כלל זה תקף גם לבנים שביננו). לא מסוכן, לפחות חושבת שלא, אבל מעניק תחושה בטוחה ובקיאות במחירים מקומיים.

עם מי לצאת? יש המון נוכלים... לא לסמוך על כל אחד שמתיימר להיות החבר הכי טוב שלך. הייתי ממליצה לצאת עם יארד – האחמ"ש של מלון ווטמה, או אנשים שאתם מכירים מלפני...

לדעתי האישית בלבד- אין מה לעשות באיזור הבולה, איזור יוקרתי, משעמם ושרוי נוכלים וחיות אחרות. למרות זאת, לא אשקר שלפני כשנתיים הגעתי לאדיס בפעם הראשונה כאשר היינו מסה של ישראלים מהלכים ברחובות בולה לעת ערב. מצאנו פאבים ומועדונים מגניבים. משום מה כשחזרתי זה לא היה אותו הדבר. אבל אולי תאהבו ;)

אם אתם מוקפים בקבוצה גדולה של אנשים שמכילה בנים חסונים, וואלה, התגעגעתם למסיבות בווליום גבוה ומערב (לא שחסר בפיאצה) מוזמנים להזמין מונית לכולכם שתקח אתכם לבולה. הסתובבו ברחובות וכנסו לפאבים מגניבים ומגוונים.

H2O – מועדון מספר 1 בבולה ובאדיס כולה. מרשים ביופיו ומרשים במחיריו – 50 ביר כניסה + 100 ביר נוספים לכל בירה. יש להגיע למועדון מאוחר יחסית ולבושים בהתאם!

ובכל זאת, אם מצאתם את עצמכם משוטטים ברחובות בולה רעבים וחסרי מעש להלן מספר אפשרויות:

חפשו את מסעדת ניו יורק המגניבה. לא קשה לזהות אותה. כתוביות ענק מסמנות NEW YORK ופסלים של צ'יפס והמבורגר (או גביעי גלידה...) עומדים גאים בחוץ. אוכל מערבי טעים ביותר, קינוחים, שייקים. אז למה לא בעצם? נסו אותה.

מלון שרתון – לא לנו התרמילאים... לא חדר ולא אוכל... אבל פרגנו לעצמכם בקפה ומאפה בלובי וסיור למיטיבי לכת במלון העצום הזה עם עצירות שכשוך רגליים במי הבריכה.

​

סידורים באדיס:

• ATM- ובנקים ניתן למצוא בכל פינה בעיר.

• בקשו ממקומי להכווין אתכם לחנות הקרובה בה ניתן למצוא סים מקומי. חשוב מאוד להמשך דרככם באתיופיה. ניתן למצוא כמעט בכל חנות. אל תשכחו להצטייד במסמכים (צילום דרכון , דרכון וכמה מאות בירים – תלוי בחבילה שתרצו).

• הזמנת אוטובוסים – תלוי בעונה, בתקופה, ובחג הקרב – הזמנת אוטובוסים צריכה להתרחש כיומיים – שבוע מראש כאשר מדובר באוטובוסים טובים כמו סקיי באס וסלאם באס. עשו לעצמכם טובה וסעו כבר ביום-יומיים הראשנים למסקל סקוור במרכז העיר – שם תוכלו למצוא את שני המשרדים. נווטו באמצעות מקומיים. ניתן להגיע למסקל סקוור במונית / 20 דקות הליכה בירידה מהפיאצה.​​

​

שווקים:

המרקטו המפורסם – השוק הגדול ביותר באתיופיה, יש אומרים שבאפריקה כולה. החביאו את הכסף טוב, אבל את הראש והשרירים אתם יכולים להרפות ולהלך בשוק בחופשיות. אני יכולה להישבע שהמרקטו לא מפחיד כמו שעושים ממנו, ואפילו יכול להוות יום כיף מאוד.

שירומדה – שוק סמפטי וקטן יותר. ניתן להגיע במונית אחת מהפיאסה (אבל לחזור ב2 מוניות). השוק מציעה בעיקר בגדים מסורתיים וצעיפים.

יש שמועה על הטיניש מרקטו – אני בעצמי לא מצאתי אבל נסו את מזלכם.

​

אטרקציות נוספות בעיר:

• הר אנטונטו (למי שמחפש טבע באדיס... אני לא חיפשתי)

• מוזיאון הרד טרור

• המוזיאון הלאומי של אתיופיה.​

​

נסיעות המשך (כפי שתמצאו מפורטות במפות הקהילה הניתנות לצפייה בסלולרי)-

אדיס ששמנה- 5 שעות (החלפה של 3 מוניות) – 140 ביר

אדיס אווסה – 6 שעות – 150 ביר

אדיס הרר – 9 שעות – 350-400 ביר בקירוב

אדיס בהיר דר – 11 שעות (לפחות) – 400 ביר בקירוב

אדיס גונדר – 13 שעות (הם רק אומרים שזה 11 שעות...) – 450 ביר בקירוב

נסיעות אחרות מאדיס אני פחות ממליצה (יכולות לקחת יומיים שלושה) אלא אם כן שמעתם מבן אדם אחר.