?ואולי בעצם למה לא רואנדה
שם המחבר: עדי מעוז, נריה כהנא ושחר אשכנזי
תאריך: 18.8.16
21:00 בערב, עוד שיעור מבית היוצר של הרכזת החינוכית בפרוייקט תן גאנה והפעם סרט-"הוטל רואנדה". זאת הייתה הפעם הראשונה שנחשפנו לעובדה שקיימת מדינה בשם רואנדה בכללי ולרצח העם שהתרחש שם. כמה שבועות לאחר מכן הגיע אחד ממנהלי הפרוייקט בארץ שבמקרה גם היה למנהל הראשון של בית היתומים "אגואזו שלום" וסיפר לנו על רואנדה בכלל ועל בית היתומים בפרט. אחרי המפגש איתו החלטנו שלרואנדה אנחנו חייבות להגיע!
עברנו מאוגנדה היישר לקיגלי או בשמה השני "סינגפור של אפריקה". הדבר הכי בולט זה הנקיון - אין זבל ברחובות! העיר מטופחת וירוקה, נהגי האופנועים עם ווסטים כדי שיהיה אפשר לזהות אותם, מוכנים לקחת רק בן אדם 1 וחייבים ללבוש קסדה!!
קיגלי, אולי הבירה הנקיה באפריקה
את ימינו הראשונים ברואנדה בילינו בקיגלי והלכנו למוזיאון רצח העם כדי להבין את הסיפור במלואו. האדריכלים של המוזיאון הם אותם אדריכלים של יד ושם והדמיון בהחלט ניכר. לאחר הסיור הבנו לעומק את הקרע שהיה בין שני השבטים, הטוטסי, שהם הנרצחים וההוטו, שהם הרוצחים, ומהרגע שיצאנו כבר ניסינו להבחין ולנחש מי מאיזה שבט (מבלי להגיד בקול כמובן..) והופתענו לגלות ולראות את ההרמוניה שקיימת במדינה למרות ההיסטוריה הקשה שלה.
בקיגלי אנחנו ממליצות בחום לישון ב Mamba Club המדהים!
מה שאפיין את הרואנדים לאורך הדרך שלנו הוא היכולת לפתח שיחה בכל מצב.
מקיגאלי המשכנו במונית מקומית, שזה כמו המטאטו באוגנדה רק נקי ונוח ובלי אנשים שיושבים עליך ועצירות כל 5 דקות, ונסענו לעיירה בשם גיסייני השוכנת על שפת אגם קיבו. הלכנו לאורך הטיילת והרגשנו באירופה לכמה רגעים, עד שהגענו לגבול עם קונגו. בדרך, סטודנטים צעירים ביקשו מאיתנו לצלם אותם ומשם השיחה נמשכה. הם הזמינו אותנו לצאת איתם בערב ולמחרת ביקשו מאיתנו לבוא לחתונה בכנסיה שבה הם מנגנים, ולאחר מכן לארוחת ערב אצלם בדירה. החתונה הייתה של זוג מעורב והיינו בין הבודדות בקהל המצומצם אך החוויה הייתה מעניינת והזויה כאחד. המשכנו לארוחת ערב מקומית כמובטח, בישלנו יחד איתם ואכלנו כולם ביחד מאותו המגש תוך כדי סיפורים על העבר וההווה שלהם ברואנדה.
ארוחת ערב על הרצפה בגיסניי
מי לא נשבר בעלייה?!
חדורות מוטיבציה הגענו לגיסייני ברצון לצאת לטרק כלשהו, משהו בקטנה קצת להזיז את הגוף. לאחר חיפושים שמענו על הקונגו נייל טרייל - congo nile trail. סיפרו לנו שזה שביל שמתחיל בגיסייני ונמשך עד הגבול עם בורונדי וכולו לאורך אגם קיבו. אפשר לעשות אותו בהליכה של 10 ימים, אופניים 5 ימים ורכב ביומיים. הלכנו על 3 ימי רכיבה עד קיבוייה, העיירה שנמצאת בחצי הדרך. הם אמרו לנו שהדרך פשוטה. אז אמרו...
אגם קיוו נשקף מאחת מאלף העליות
השכרנו אופניים וב9:00 בבוקר יצאנו מנקודת ההתחלה. היום הראשון היה אמור להיות הארוך ביותר עם נסיעה של 23 ק"מ, לפי המפה שהבחורה במשרד מטיילים נתנה לנו. המסלול התחיל בכיף, כמה ירידות ארוכות ונסיעה ברמת קושי בינונית בין כפרים ובתים וילדים מעודדים בצידי הדרך, אך במהרה הגענו להבנה מקרוב למה קוראים לרואנדה - ארץ 1000 הגבעות.
חלק מהצרות של טיול אופניים
כנראה שההגדרה שלהם ל'דרך פשוטה' היא לא כמו שלנו ונאלצנו לסחוב את האופניים לצידנו בזמן שעלינו כמה עליות שלא יביישו את העליות לירושלים. לקראת החושך הגענו למקום בו תכננו לישון, נכנסו בשערי כנסייה לתוך בית הספר של הכפר ולאחר שהילדים קראו למבוגר האחראי הוא לקח אותנו לגסטהאוס שנמצא ממש מאחורי בית הספר. המקום מקסים, האווירה כפרית-ביתית והשקיעה מהיפות שראינו לאורך הטיול! ארוחת הערב הייתה לפני בקשתנו והוגשה בסירים על שולחן האוכל שעמד כולו לרשותנו.
שקיעה מהיפות שראינו מגסט האוס בקונגו נייל טרייל
הגוף כאב והתחת היה תפוס לחלוטין אחרי שה-23 ק"מ הקלים שהובטחו לנו הפכו ל33 ק"מ של ירידות ועליות, הבנו שקצת גדול עלינו ובבוקר העמסנו את האופניים על סירת עץ שמשמת כאוטובוס למקומיים הגרים לאורך האגם וחזרנו בשיט, שהיה חוויה בפני עצמו, לגיסני.
פה הכל התחיל - בית היתוומים אגוואזו שלום
המקום הוקם לאחר רצח העם והיה מקום ליתומים מהמלחמה אך כיום כיוון שכל היתומים מהמלחמה כבר עברו את גיל בית הספר הוא משמש כבית יתומים והנערים הבוגרים הם חלק מהצוות . המוטו שלהם הוא 'תיקון הלב-תיקון עולם', זה מה שמסבירים לילדים שמגיעים לשם. כל ההתנהלות מזכירה את הכפרי נוער שאנחנו רגילים לראות בארץ, חווה חקלאית מקיפה את הכפר, ישנו חדר אוכל ענקי לכל הילדים והנוף משם עוצר נשימה.
כדי להגיע חובה לתאם מראש וניתן ליצור קשר במיילrobyn@asyv.org או בטלפון 0781469796.
אין ספק שזאת הייתה חוויה מעוררת השראה ומיוחדת במינה ודרך מצוינת להיפרד מהמדינה הקטנה והמדהימה הזאת ומהאנשים הכל כך מיוחדים שנמצאים בה.
קצת על הכותבות
אהלן! עדי מעוז, שחר אשכנזי ונריה כהנא. בילינו 8 חודשיים באפריקה שהתחילו מ-3 חודשי התנדבות בפרוייקט תן בגאנה המטורפת, שם גם הכרנו.
משם המשכנו לאוגנדה, רואנדה, טנזיניה, ןוזנזיבר כמובן. לאחר מכן שחר עזבה אותנו וקפצנו למדגסקר, משם חזרנו לדרום אפריקה, נמיביה, מפלי וויקטוריה מהצד של זימבאבואה ומוזמביק.
יותר מנשמח לעזור בכל דבר אז אל תהססו!