אני ארגיע אתכם – כשחזרנו החוויה הייתה שונה לגמרי. ידענו למה לצפות ולקחנו הכול בערבון מוגבל. מה שהקל עלינו היה החדר המשודרג והפרטי שקיבלנו, ברמת 5 כוכבים וכל מה שעבר לנו בראש היה "פינוק אצל ראס". מימי הגישה לנו תה גאנג'ה ללא הפסקה, ראס סיפר לנו על מאורעות חייו. גיבבנו עוד ועוד דברים בעוד מוגשים לנו פינוקים, הפול של מימי (מאכל אתיופי – פול עם ירקות וביצה) וסלט טעים.

יום למחרת נסענו עם ראס וחבריו הסודנים למעיינות בחמים בוונדוגנט. אם לא הבנתם, לראס יש חוילה נוספת בוונדוגנט, לא רחוק מהמעיינות החמים. ישבנו ולעטנו קנה סוכר שהדביק את כולנו אחד לשני, הוזמנו לשכן ממול ואכלנו פירורי עץ בננה שקרנית (אחד ממאכלי הדרום) – נראה כמו עוגיות, זה לא... ואז הגיע הרגע הגדול – טבילה במעיינות החמים של הכפר. התחלנו בהליכה בתוך מדשאות ירוקות שהובילה אותנו לנביאות מים פושרות בהן ראס לא הסתפק. גאינו במעלה הנביאה עד שהגענו למקום של ראס בכבודו ובעצמו. מאגר יפהפה, חם בדיוק במידה, כל שעלינו לעשות הוא לטבול בפנים ולגרד את העור עם החול מתחתנו. זאת התרופה של ראס. זה ותה גאנג'ה עם דבש טהור. כשהתחיל לרדת גשם חזרנו.