אנחנו זוג נשוי דתי שטייל במדינות הדרומיות לחמישה שבועות ביוני 2017. היה טיול מטורף, ממליצים בחום!!!

​

כמה טיפים על אוכל כשר: הכנו בעצמנו את כל האוכל. בשבוע שהיינו בנמיביה קיבלנו בלון גז בישול גדול עם הרכב, ולאחר מכן קצת התקשנו למצוא גז בישול (הסיפור הוא כזה: ישנם שלושה סוגים של בלוני גז שנתקלנו בהם: הברגה; נעיצה; וניקוב. השניים הראשונים הם כאלו שאין חובה להשתמש בכל בלון הגז כשמשתמשים ואפשר פשוט לנתק את הראש מהבלון בסיום הבישול ובהמשך להשתמש בבלון שוב. לעומת זאת, בבבלון הניקוב חייבים להשתמש בכל הגז ברגע שעושים את החור בבלון. ועכשיו לגבי מה שמצאנו באפריקה בפועל: בנמיביה מצאנו בעיקר את בלון הנעיצה. קנינו ראש לסוג הזה (בחנות בשם CYMOT) ובלון אחד (טעות קשה). הנחנו שנמצא בלונים נוספים מהסוג הזה בהמשך. לצערנו זה לא היה המצב, ובהמשך הטיול מצאנו בעיקר בלוני ניקוב. לעיתים מצאנו גם בלוני הברגה. בחנויות בהן מצאנו את הבלונים האלה לא מכרו את הראשים המתאימים, כך שלא היה לנו מה לעשות עם הבלונים, אז כמובן שלא קנינו). לכן, כשנגמר לנו הגז, נשארנו רק בגסטהאוסים שהיינו יכולים להשתמש במטבח שלהם, וכמעט כל המקומות הסכימו לנו לעשות את זה ללא תוספת כלשהי. בכל מדינה חוץ ממלוואי היה יחסית קל למצוא מוצרים כשרים עם סימן הכשרות של דרום אפריקה כמו טונה, קופסאות שימורים שונות, יוגורט, דגנים, גרנולה, חמאת בוטנים, קווקרים, רטבים, חטיפים ועוד. במלוואי מצאנו את הדברים האלו בעיקר בעיר הבירה לילונגווה. בנוסף, באורח נס, מצאנו טונות כשרות בסופר בעיירה שנקראת Salima. כל פעם שהגענו לסופר גדול/מערבי קנינו כמות לכמה ימים הבאים, שתספיק עד שנגיע שוב לסופר גדול. לא היה לנו יין לקידוש (עשינו קידוש על הלחם/קוואקר לחמית כשנגמר הלחם שהבאנו מהארץ), נעזרנו גם בחב"ד דרום אפריקה בכמה מקרים. ממליצים לכל מטייל לעשות חישובים עם עצמו מה נכון לעשות מבחינה דתית.

כמעט בכל הגסטהאוסים היה וויפי, קנינו סים מקומי רק בנמיביה ובבוצוואנה. במלוואי רצו תשלום עבור הווייפיי.

​

נמיביה: 1.6-12.6. מידע כללי: נדרשת ויזה מראש, מדינה מאד נקיה ומסודרת. חוץ מעיר הבירה המדינה דיי בטוחה, מצאנו הרבה אוכל כשר בכל מקום, שתינו את המים וגם אכלנו ירקות טריים (אבל אנחנו לא רופאים, אז מומלץ שכל מטייל יברר את המידע הזה בעצמו). שכרנו רכב מ-advanced car hire והשתמשנו בהנחה של מוזונגו. היינו מאד מאד מרוצים מהשירות שלהם; הם היו זמינים כל הזמן, נתנו עצות טובות ובאופן כללי פשוט עשו עבודה טובה. ממליצים בחום. חשוב לדעת שאסור לנהוג בין השקיעה לזריחה, וגם שבדרכי אפר מותר לנסוע מקסימום על 60 קמ"ש (בפועל מאפשרים לחרוג עד 70 קמ"ש), וזה משפיע על תכנון המסלול (נסענו בין 6-8 שעות ביום). היה לנו אוהל על הגג, אבל הסכמנו בינינו שאיפה שאפשר לקחת חדר בעלות סבירה נעשה את זה כדי שיהיו לנו תנאים קצת יותר נוחים.

הטיול שלנו בנמיביה היה די לחוץ, הקפנו את כל יעדי התיירות העיקריים בשבוע, ובהחלט ייתכן שזה לא מתאים לכל אחד. לנו זה היה מצוין, ולמטייל המתלבט בנוגע לחלוקת הזמן, שווה לדעת שאפשר לראות את רוב היעדים המעניינים של המדינה בטיול של שבוע.

1-3.6: נחתנו בחמישי בערב ועשינו את השבת הראשונה בוינדהוק כדי להתאקלם, לקנות ציוד ואוכל לדרך וכו'. סגרנו מראש עם חברת השכרת הרכב ADVANCED שהם יאספו אותנו משדה התעופה בחמישי בערב, וכך היה. נשארנו ב-cardboard box והיה ממש מצוין שם, ממליצים בחום. יש שם גם אווירה טובה (הצוות מאוד נחמד), גם מגיעים לשם מקומיים נחמדים לבר הנמצא במקום. מבחינת אוכל - כחלק מהשהייה האורחים מקבלים ארוחת בוקר (הכוללת קערת גרנולה עם יוגורט, לחם, ריבות וכוס שתייה חמה).

4.6 לקחנו את הרכב מ-advanced car hire, שכאמור סגרנו איתם כבר בארץ (לקחנו ביטוח של 15,000 + זכוכיות וצמיגים, מומלץ מאד. לא להתקמצן ולא לשחק משחקים! מי שמנסה "לא לצאת פראייר" - יצטער על כך. זה לא המקום לחסוך!), ויצאנו למחנה sesriem ב-sossusvlei (דיונות החול), שגם שם סגרנו קמפינג כבר מהארץ. בדרך עצרנו ב-solitaire, המקום היחידי בערך בדרך שאפשר לעצור ולאכול בו. בעיקר תחנת דלק, מסעדה ושירותים, שמיועדים לתיירים בדרך ל-sossusvlei. הבעיה היא שהמקום נמצא יחסית קרוב ל-sossusvlei, כך שמווינדהוק תאלצו לעשות נסיעה יחסית ארוכה, ללא מקומות נורמלים לעצירה בדרך. הגענו אחרי השקיעה, כך שלא ראינו את השקיעה בדיונות; שמענו שזה יפה, אבל האמת היא שלא הרגשנו שממש פספסנו אטרקציית חובה.

5.6:  קמנו לפני הזריחה והמתנו יחד עם יתר הרכבים ליד שער היציאה ל-sossusvlei. השער נפתח, השיירה יצאה לדרך, וכעבור 45 דקות של נסיעה בערך הגענו ל-dune 45. ירדנו מהאוטו וטיפסנו על הדיונה כדי לראות ממנה את הזריחה (כך כולם עושים, אין אפשרות להגיע עמוק יותר כי אסור לנסוע לפני הזריחה). אחר כך המשכנו ל-sossusvlei ול-deadvlei לראות את העצים המתים ולטפס קצת על הדיונות. חנינו בחניון ולקחנו שאטל שיוצא כל 15 דקות ל-deadvlei (הנה עוד מקום שלא מומלץ לנסות לחסוך בו: השאטל הזה עובר מרחק יחסית קצר ולוקח סכום לא הכי זול, יחסית לנמיביה. עם זאת, אם אתם לא בטוחים במאה אחוז, אבל במאה אחוז, שאתם יודעים לתפעל את הרכב בתנאי חול טובעני, עשו לעצמכם טובה ושלמו עבור השאטל (Vדברים נכתבים מנסיונם של ישראלים אחרים, שאמרו לנו שהם חשבו שהם גובורים, ניסו לחשוך את הכסף עבור השאטל, ולא רק שהם נאלצו להתחנן לחילוץ, אלא גם שהם שרפו זמן ומאמץ וכמובן בסוף שילמו על השאטל שיקח אותם...). בשעה 10:00 כבר יצאנו מהאזור; רצינו להגיע ל-swakupmond, אבל כששקעה השמש היינו עדיין במרחק לא קטן משם, אז לאחר התייעצות עם advanced עצרנו במקום בשם walvis bay. המקום התגלה ככפר נופש, בו עשירי המדינה מבלים, כנראה, את ימי הקיץ החמים. בקיצור - מקום יפה. ישנו שם ב-lagoon chalets שהיה ממש נחמד ויחסית זול.

6.6: הסתובבנו קצת ב-walvis bay כדי לראות פלמינגו (היו כמה בודדים. בעונה יש שם מאות) והמשכנו ל-swakupmond. זו עיר תיירות גרמנית מאד חמודה, ויש שם כל מיני אטרקציות (בעיקר ספורט אתגרי - סקי-דיונות), אבל זה לא היה הסגנון שלנו, אז אחרי שהסתובבנו קצת בעיר (וקנינו אוכל שיספיק לימים הקרובים) המשכנו ל-cape cross לראות את כלבי הים. נסיעה קצת ארוכה אבל לגמרי שווה את זה! אין שם כלום באזור חוץ ממושבה של 80,000-100,000 כלבי ים. משם יצאנו לדרך הארוכה לצפון, אבל כמובן שאי אפשר לעשות את זה ביום אחד, אז עצרנו בדרך בעיירה בשם uis וישנו ב-brandberg rest camp (מקום נחמד למדי עם כמה היפים מזוקנים שמנגנים בגיטרות, שותים בירות ועושים על האש במשך רוב שעות היממה).

7.6 מכיוון שזה היה על הדרך, עצרנו ב-brandberg לראות את ציורי הקיר. נדרשים לקחת מדריך מקומי בעלות סמלית, שהוביל אותנו במסלול של כשעה לראות את ציורי הקיר, היה חמוד ובעיקר נהננו מלבלות איתו. אם זה לא היה על הדרך כנראה שלא היינו עושים את העצירה בכלל, אבל זה לפחות שבר את יום הנסיעות הארוך. למעוניינים, מסתבר שיש שם גם טרק של כמה לילות שאפשר לעשות עד הפסגה. נאמר לנו שבאזור (אולי כשעה נסיעה) יש מקומות שאפשר לראות את פילי המדבר. משם נסענו עד ל-opuwo וישנו ב-ABBA guesthouse שמומלץ בחום (בעלת המקום הייתה מעולה, עזרה לנו בהכל, סידרה מדריך מקומי לראות את שבט ההימבה ונתנה לנו את החדר בעלות של המקומיים).

8.6 פגשנו את המדריך ויצאנו עם הרכב שלנו להימבה. היינו בכפר לשעתיים בערך, היה מאד מעניין ו-eye opening אבל גם באיזשהו מקום הרגשנו מוזר עם זה שאנחנו הלבנים באים לראות את השבטים הפרימיטיביים, מצלמים אותם, הם קצת עושים לנו "show" ושזו סוג של חדירה לחיים הפרטיים, שהפכו מעט לאטרקציית תיירות. אמנם היינו בכפר הפחות מתוייר, ולכן פחות עשו לנו הצגות, אבל גם שם היתה תחושה מסוימת של אי-נוחות.. בגלל התחושות האלו לא נשארנו להרבה זמן, אבל כן חשוב לנו לומר ששמחנו שנחשפנו לעולם הזה. עם זאת, כאמור, כל מטייל יעשה את השיקולים האישיים שלו אם וכיצד ללכת לראות את השבטים. משם נסענו ישר ל-etosha. נכנסו דרך שער galton המערבי, ומיד עם הכניסה התחלנו לראות מלא חיות, היה מטורף (הרוב נכנסים מ-andersons gate ונעים מזרחה מ-okaukeujo ל-namatoni ולא רואים את כל הצד המערבי של הפארק). ישנו באותה לילה ב-olifantrus. התצפית שם על בור המים מאד גבוהה, כך שאפשר לראות ממש למרחקים, וזו חוויה ייחודית בהשוואה לבורי המים האחרים (לא הזמנו מראש אבל למזלנו היה מקום לקמפינג. אגב, מכיוון שאסור להסתובב בפארק אחרי השקיעה, נאמר לנו שאם פשוט מגיעים למחנה, אז גם אם אין הזמנה מראש, פשוט משלמים שם על קמפינג, כי אין להם אפשרות להעיף אנשים מחוץ למחנה אחרי השקיעה. לא הייתי עושה את זה ב-okaukeujo, כי שם יכולים לתת איזשהו קנס אבל באחרים כן הייתי לוקחת את הסיכון).

9.6: נסענו מאוליפנטרוס לכיוון האלאלי כי שם היה לנו חדר לשבת (שישי ומוצ"ש, כי הרי אי אפשר לצאת מהמחנה אחרי השקיעה, כלומר בצאת השבת) (הזמנו מהארץ - החדרים מתמלאים מהר בעונת הקיץ אז מומלץ להזמין מראש לפני הטיול, בטח עבור okaukeujo). נסענו בכיף שלנו, עצרנו בכל מיני בורות מים בדרך, והגענו להלאלי בדיוק לפני השקיעה/סגירת המחנה/כניסת שבת. כל שישי בערב ושבת ביום ישבנו ליד בור המים, כנראה החוויה הכי מדהימה של הטיול. היתרון שלנו זה שרוב האנשים מסתובבים ברכב כל היום ורק בערב יושבים מול בור מים כשהם סגורים בתוך המחנה, אבל כיוון שכשומרי שבת לא נסענו בשבת, ישבנו כל היום וראינו את ה-"התפתחויות" מסביב לבור. הבור ממש כמו במה של ברודוואי וכל דקה הסצנה משתנה ומגיעות חיות אחרות... [לדתיים: בתוך המחנה כן הסתובבנו עם ציוד עלינו, כי ראינו במחנה, שהוא בגדול סגור (חוץ מהפתח לרכבים במהלך היום), כעירוב. כמובן כל אחד יעשה את השיקולים שלו].

10.6: ביום ראשון היינו צריכים לחזור לווינדהוק להחזיר את הרכב, אבל התאהבנו כל כך באטושה שאחרי שסגרנו עם השכרת הרכב שנוכל להחזיר את הרכב יום למחרת בבוקר ללא תוספת עלות של יום נוסף, החלטנו לעשות קמפינג ב-okoakeujo. אומרים שזה המחנה הכי טוב באטושה, והוא באמת מדהים, אבל זה גם תלוי במזל וכנראה שהיה לנו יותר מזל בהלאלי, שם בילינו כל לילה בחברת קרנפים, שנתנו שואו ערב אחר ערב...

11-12.6: חזרנו לווינדהוק, החזרנו את הרכב, לא היו שום בעיות או תקלות עם advanced, ויותר מזה הם גם עזרו לנו לקנות כרטיסים לאוטובוס לבוצוואנה ליום למחרת ואפילו באו לאסוף אותנו לתחנה מהגסטהאוס! לפי מה שהצלחנו להבין, יש כמה חברות שעושות קו נמיביה - זימבאבווה דרך בוצוואנה פעם בשבוע. אנחנו נסענו עם shingie (טלפון נמיבי +264813462701 טלפון זימבאבווי +263773170392).

13.6 נסיעה מהצהריים למאון בבוצוואנה, הגענו ב5:00 בבוקר יום למחרת. ביקשנו מהנהג בדרך שיעזור לנו למצוא פתרון ללינה בבוצוואנה, כי מה לעזאזל אנחנו אמורים לעשות שם ב-5 לפנות בוקר. הוא סידר לנו בחור נחמד, ששימש נהג מונית ועזר לנו למצוא גסטהאוס (אלה הפרטים שלו: Calvin +26774253421).

בוצוואנה: מידע כללי - אפשר לעשות ויזה בגבול (אם זוכרים נכון, זה לא עולה כסף), מדינה יחסית מסודרת ומפותחת, היה הרבה אוכל כשר בסופרים, שתינו מים מהברז ואכלנו ירקות טריים, והאוטובוס אפילו יצא בזמן!

14-15.6 לקחנו חדר במאון ב-alpha guesthouse (לא ממליצים, היינו שם המטיילים היחידים והמקום לא היה משהו). משם סגרנו עם agnes לטיול מוקורו של לילה אחד בדלתא okavango. היא שלחה נהג לאסוף אותנו, שגם על הדרך לקח אותנו לעשות קצת סידורים (החלפת כסף, קניית אוכל, וקניית סים) ויצאנו לנהר. משם לקח אותנו מדריך אישי שאגנס סידרה (jenni polelo +26774082066) לקמפינג של לילה אחד באחד האיים. היה ממש מגניב, השייט ממש כיפי, וראינו פילים, היפופוטמים, זברות ואיילות במרחק של 100-200 מטר מאיתנו. חוויה מגניבה, לא נראה לי צריך יותר מלילה אחד בדלתא. בדיעבד היינו מתכננים את המסלול מעט שונה - מokavango היינו ממשיכים ל-moremi ומשם ל-savuti ומשם ל-kasane כי כך רואים הכי הרבה מגוון של שטח וחיות. במקום זה, נסענו מ-okavango לקסנה לראות את ה-chobe  אבל נשארנו די באותם אזורים הסמוכים ל-kasane ולא ראינו את מורמי או את סאבוטי, והצטערנו על כך.

16.6-17.6 החלפנו גאסטהאוז ל-motsebe backpackers שזה מקום משפחתי מאד חמוד, אבל התנאים לא היו לגמרי משהו (מטבח משותף עם המשפחה המנהלת את המקום, חדר שהוא בעצם אוהל בנוי, ושירותים ומקלחת שהם גם סוג של אוהל בנוי). היתרון זה שזה יושב ממש על האגם, אידיאלי להעביר שם את השבת. במוצ"ש לקחנו אוטובוס לילה ל-kasane בעזרת Calvin (נהג המונית), שקנה לנו כרטיסים מראש.

18.6 הגענו לפנות בוקר ל-kasane ובעל הגאסטהאוס elephant trails אסף אותנו מהתחנה. בנוגע לגאסטהאוס - מצד אחד זה אחד המקומות הכי זולים שניתן למצוא בkasane, ובעלי המקום (זוג נשוי) מאד חברתיים ונחמדים ועזרו לנו בסידורים, מצד שני גם המקום היה ממש לא לשביעות רצוננו (הזוג בנו את כל המקום בעצמם, כך שהגג שמעל המקלחת נמוך מדי מלאפשר לעמוד, המיטות לא ישרות, המדרגות לא יציבות, ושלל בעיות אחרות), היה לנו עכבר בחדר, והכי בעייתי - הם עזרו לנו לסדר את הספארי שהיה רצוף בכל מיני בעיות ואי-הבנות, ורובן היו בגלל תקלות מצד בעלי הגסטהאוס שהבטיחו לנו דברים בספארי מבלי להבין מה הם מבטיחים לנו (שתהיה מקלחת בכל לילה בקמפינג, שנוכל להגיע עד ל-savuti, שנשלם מחיר מופחת אם נהיה עם עוד מטיילים - וכל אלו לא קרו ודיי התאכזבנו). עם זאת, זה כן היה הספארי הכי זול שהצלחנו למצוא, אז אולי בקצת יותר השקעה על ארגון הספארי מראש ותיאום ציפיות מולם, זה כן יהיה שווה לסגור דרכם.

בצהריים של אותו יום יצאנו ל-boat safari של שלוש שעות בצהריים המאוחרים וזה היה ממש נחמד (למרות שבדיעבד כיוון שהספארי היה באותו אזור, זה היה קצת מיותר לעשות את הboat safari כי רואים את אותן חיות מהרכב).

19-21.6 סאפרי ב-chobe של שני לילות. כפי שנכתב, התנאים לא תאמו את מה שהובטח לנו מראש, עם זאת היה ספארי מדהים, המדריך היה הכי טוב בעולם, ממש אנצקלופדיה מהלכת (Tekay +26771366283). באמת שהוא עשה לנו את הטיול, ואפילו טייל אתנו יום שלם בלי מנוחה (בעיקרון איך שהספארי עובד זה שיוצאים לנסיעת בוקר של כמה שעות, ואז חוזרים למחנה לנוח, ואז יוצאים לעוד סיור ערב של כמה שעות). בניגוד למה שהובטח לנו, נשארנו די באותם אזורים וישנו באותו מחנה בשני הלילות כך שבדיעבד לילה אחד היה מספיק (בכוונה עשינו שני לילות כדי שנוכל להיכנס כמה שיותר עמוק, אבל זה לא מה שקרה בסוף). בסופו של דבר הכל תלוי במזל, והיה לנו מזל טוב וראינו דברים יחסית נדירים (העיקרי שבהם: אריות אוכלים באפלו, אותו הם חיסלו שעות ספורות קודם לכן, ומאבק בין הנשרים לבין האריות על פגר הבאפלו...).

22.6 הבעלים של הגסטהאוס לקח אותנו טרמפ לגבול, ומשם עלינו על מעבורת של 10 דקות לזמביה (טיפ: לא לשכוח להחתים את הדרכון ביציאה מבוצוואנה, לפני העליה על המעבורת, אחרת תצטרכו לחזור לצד הבוצוואני ולהחתים את הדרכון על יציאה). משם לקחנו מונית  משותפת לליבינגסטון (העדפנו להיות בצד של זמביה בליבינגסטון כדי לעשות שם את השבת ולא בצד של זימבאבווה בעיר "Victoria falls"). בגבול חשוב לבקש את הויזה שמאפשרת גם כניסה לזימבאבוואיה כדי לא לשלם על ויזה נוספת בגבול שם!

זמביה: מידע כללי: מדינה מעט פחות מפותחת בהשוואה לנמיביה ולבוצוואנה, אך בעיקר הרגשנו את זה בלוסקה. היה ניתן למצוא אוכל כשר, אבל היה פחות מבחר. מומלץ לשאול בנוגע למים וירקות טריים.

לקחנו חדר ב-jollyboys, הגאסטהאוס האהוב עלינו בכל הטיול, מקום מגניב וסופר מאורגן, מסדרים את כל האטרקציות שיש לעשות בעיר. באותו יום הלכנו לראות את מפלי ויקטוריה מהצד של זמביה (קרי, לא חצינו את הגבול). חשוב לדעת שבשני הצדדים נרטבים לגמרי, ומומלץ להתלבש בהתאם (בגד ים וסנדלים, וכן גם לשכור את המעיל גשם, כי אנחנו רצינו לחסוך את שני דולר ובסוף שנינו הצטננו, וכמובן כל ציוד יקר לשים בתוך שקית אטומה).

23.6: בבוקר עשינו את הבאנג'י מהגשר, שהוא אחד מהגבוהים בעולם, והיה משוגע!! קצת יקר, אבל שווה כל דולר. לאחר מכן המשכנו על הגשר לצד של זימבאבווה, שגם שם ממש נרטבים. אנחנו אהבנו יותר את הצד של זימבאבווה, אבל שמחנו שעשינו את שני הצדדים, כי באמת כל צד יש לו אופי ונוף שונה ומדהים משלו.

24.6 נשארנו בשבת בjollyboys והיה ממש נחמד.

מלאווי: מידע כללי - מכל המדינות שטיילנו בהן, היא היתה הכי פחות מפותחת, עם הרבה עוני ומעט תשתיות. שתינו את המים רק מברזים שהיו מיועדים לשתייה (יש בקייפ מקלייר). פה פגשנו את הכי הרבה קבצנים ומקומיים שניסו להוציא מאתנו כסף, וזה גרם לנו להרגיש יותר חשופים מהחוויות במדינות האחרות. היו הרבה בעיות בוויפי בכל מקום שישנו בו, וגם היו כמה מקרים שהחשמל נפל. האגם היה נחמד אבל בהשוואה לשאר המקומות שהיינו בהם, ובהתחשב בכמות הזמן שלקח להגיע עד לאגם וחזרה לעיר הבירה (יום נסיעה כל כיוון), לא הרגשנו שזה היה יעד חובה ואולי בדיעבד היינו מוותרים על המדינה ומנצלים את הזמן לטייל במקום אחר.

25.-27.6, הדרך מליבינגסטון למלאווי: לקחנו אוטובוס ב5:00 בבוקר מליבינגסטון ללוסקה. ישנו לילה בלוסקה באחד הגסטהאוסים הקרובים לתחנה המרכזית Lusaka broad guesthouse)). בבוקר למחרת לקחנו אוטובוס ב4:00 ל-chipata בגבול עם מלוואי. משם היינו צריכים לקחת עוד מיניבוס לעיר בירה לילוונגה עם מונית משותפת בדרך (כדי להגיע מהגבול למיניבוס). כשהגענו ללילוונגה החלטנו להמשיך ישר לאגם, ולקחנו עוד מיניבוס ל-salima ומשם עוד מיניבוס ל-singa bay. בדיעבד זה היה טעות כי לא הצלחנו למצוא שם אוכל כשר, כי רק בלילוואנגה יש סופרים מערביים. ב-singa bay ישנו ב-cool runnings ובעלת המקום שהיא מנהלת מרכז התנדבות הייתה מדהימה וממש עזרה לנו ולקחה אותנו טרמפ. אין מה לעשות ב-salima  או ­בsinga bay; לא ממליצים למטיילים לבזבז זמן על ההגעה לשם, אלא אם זה להתנדב. משם לקחנו מיניבוס ל-mangochi ומשם עוד מיניבוס ל-monkey bay ומשם מונית משותפת לקייפ מקלייר.

28.6-1.7 אגם מלאווי - מקום נחמד, בעיקר כפר שהפך ליעד תיירותי עם הרבה גסטהאוסים. המקומיים תיאמו ביניהם מחירים כך שכל האטרקציות הן דיי באותם מחירים, ולדעתנו זה היה יקר מאד עבור מה שקיבלנו - עשינו יום אחד דייג בקאנו אבל זה היה ממש בדיחה, מי שיצא איתנו בכלל לא היה דייג בעצמו, הוא נתן לנו חוט דייג בלי חכה, ומיותר לציין שחזרנו בלי כלום. יום למחרת יצאנו לסיור של כמה שעות, שכלל להקיף את האי הקטן מול קייפ מקלייר בסירה קטנה ממונעת, לעשות שנורקל של איזה 10 דקות עם הדגים באזור, ולצלם עייטים - כל האטרקציות בלא פחות מ-125 דולר אמריקאי - ממש אבל ממש לא היה שווה את זה! אם תמצאו מדריך שקורא לעצמו Henry או Harry, לא זוכרת בדיוק את השם - אל תתנו לו להקסים אתכם... אם אתם רוצים, תבחרו שתי אטרקציות, תגידו לו שאתם מוכנים לשלם 45$, ואם לא מתאים לו, אז תיפרדו לשלום. זה לא שווה מעבר לזה.

בלילה הראשון ישנו ב-mgoza lodge שהיה נחמד אבל מעט יקר ולכן עברו ל-indaba lodge שהיה קצת פחות יפה אבל הרבה יותר זול. בזמן שהיינו גם הלכנו לראות את פרויקט מיחזור הנייר הקהילתי (תבקשו את Jefferson המנהל של הפרויקט. אדם מאד מיוחד שעשה לנו הסבר/סיור וגם קנינו קצת דברים כדי לתמוך בקהילה ובפרויקט).

2.7 לקחנו מונית מקייפ מקלייר חזרה למאנקי ביי (אגב אין מה לעשות שם, זה סתם על הדרך לקייפ מקלייר) ומשם עלינו על האוטובוס היומי ב5:00 ללילוונגה. בלילוונגה ישנו ב-mufasa lodge, הבעלים מאד מאד מאד אוהב ישראלים, וכנראה שהמחיר זול, בהשוואה לאופציות אחרות.

​

להלן פירוט של ההוצאות, פחות או יותר, עבור שני אנשים

(כל מדינה בהתאם למטבע שלה, אלא אם צוין מחיר בדולר אמריקאי)

Namibian Dollar:

Cardboard box - 1500 (3 nights for a private room)

Sossusvlei: 400 camping, 170 entry permit, 300 shuttle bus 

Walvis bay: 350 private room

Cape cross: 170 entrance fee

Uis: 200 camping fee

Brandenberg: 140 wall paintings tour +10 tip

Opuwo: 320 guesthouse 

650 himba (including tour guide and corn flour and sugar sacks) Gas for car 570

Etosha: room 2880 in halali, Park permit: 510 (three nights) 

First night camping: 560 in olifontrus

Last night camping in okaukuejo: 550 + 170 for permit

Cardboard box: room and laundry 600

Bus to maun: 700 a person (1400)

 

Botswana Pula:

Okavango delta mokoro trip 1072

Alpha guesthouse 500 private room

Motsebe backpackers 350 permanent tent (two nights)

Bus to kasane 272

Boat safari 520

Supermarket 117

5000 safari (camping two nights)

Elephant trail 470 (first night)

elephant trail: 470 (last night)

 

Zambian Kwatcha:

Visas to Zambia: 100 US dollars ($50 a person) (US dollars = USD)

Jollyboys: 108 USD (1 night of camping, two nights in private room)

Taxi: 10 USD

Bungee jump: 320 USD ($160 per person)

Entrances to both sides of the falls Zimbabwe/Zambia: 100 USD ($25 per person per side)

Taxi: 30 kwatcha

Bus: 330 kwatcha 

Room Lusaka broad guesthouse: 200 kwatcha

Bus to chipata: 370

 

Malawian kwatcha:

Taxi: 60

Bus to Lilongwe: 4000

Lilwonge to Salima: 9000

Singa bay bus: 3000

Cool running: $26 USD

Bus to Mangochi: 4000

Bus to monkey bay: 3000

Taxi from monkey bay to cape maclear: 3400

Mgoza lodge: $40 USD a night for private room

Tab at the bar: 11,800 kwatcha

Boat trips $125 USD

52,000 for indaba lodge room 4 nights

5000 paper recycling presents

10,000 cab to monkey bay

7000 bus to Lilongwe 

Cab 3000

Mufasa lodge 25000

Cab 13500