top of page

עקרונות חשובים בהתנדבות עם בעלי-חיים

  • Twitter Social Icon
  • Facebook Social Icon

שם המחבר: גל זניר

תאריך: 20.5.16

חמש עקרונות לזיהוי מקלט אמיתי לבעלי חיים- מאלה ה'מזוייפים'.

תופעה רחבה ביבשת אפריקה- הינה מקלטים לשיקום חיות בר, מקומות להתנדבות, חוות המחזיקות בחיות בר לצרכים שונים וכו'. לא יחסרו לנו ההזדמנויות בטיול לבקר באותם המקומות ואולי אפילו להצטרף לעשייה ולהתנדב בם בדרכים שונות. אבל, איך נוכל לדעת אם המקום בו אנחנו מבקרים הוא באמת מקלט לשיקום חיות בר ולא- בית סוהר המנצל את בעלי החיים?           

                       

במאמר זה נעלה חמש שאלות שעלינו לשאול את עצמנו בכדי לוודא אם המקלט בו ביקרנו הינו לגיטימי. חשוב לציין כי תמיד ישנם היוצאים מהכלל- אך כללי אצבע אלה בהחלט אמורים לעשות את עבודתם בהכוונה שלנו למקומות הטובים- באמת.

 

האם יש במקלט גורי חיות-בר?

(מקלטים אמיתיים לשיקום חיות-בר אמורים לעשות כמיטב יכולתם על מנת למנוע רבייה).

מקלטים טובים אינם מרבים את חיות הבר שבמשמורתם. אמנם לעובדה זו ישנם יוצאי דופן חריגים אך זה הוא כלל אצבע חשוב! חיות בר, ברובן, אשר נולדות בין כותלי מקלטים שכאלה- סיכויין לשוב אל הטבע נמוך מאחוז אחד.

לרוב הגורים יבואו במגע מתמיד עם בני אדם, לא ילמדו את האינסטינקטים הפראיים מאימותיהם שאיתן במכלאה וכו'- מה שימנע מהם את השיבה לטבע בכל שלב של חייהם. מקלטים המאפשרים רבייה הם בעצם שווי ערך להצהרה "אין בכוונתנו לשחרר לטבע את בעלי החיים"

.

"אף מקלט שיקום חיות-בר לגיטימי לא יאפשר רבייה והוספה של גורים" אומרים בBig cat rescue שבמדינת פלורידה. "אם תראו ארגון או מקלט ובו נצפים גורים בתדירות גבוהה- סביר שמקלטים אלה הם חלק מהבעיה- ולא מהפתרון."

כמובן שחלק מהמקלטים ישקמו גורים שהם חילצו כגורים, או כאלה שאמותיהם הגיעו כאשר הן בהריון- אבל כל חיות הבר הבוגרות צריכות להיות תחת פיקוח-רבייה או מופרדות באם זה אפשרי.

בעוד מקלטי "שיקום" רבים יטענו כי הרבייה אצלם במתקן היא בסדר כי זו נעשית למטרות שימור המין, בעיקר עם חתולי בר גדולים למיניהם- אל תפלו בפח של טענות אלה! הגורים הללו במקרים נדירים בלבד, אם בכלל, מושבים אל הטבע ולרוב הם סיבה מעולה לחשוד שמנצלים במקום את חמידותם של גורי בעלי החיים למשיכת תיירים, מתנדבים בתשלום וכו'.

שאלו את המקלט בו אתם מבקרים- האם הם מאפשרים רביה?  אם התשובה היא כן- זה הרגע לעשות "חשב מסלול מחדש" ולמצוא את המקלטים המחפשים את טובת חיות הבר.

(גורים שנולדים למקלטי שיקום הם "חמודים"- אך מאבדים את האינסטינקטים החיוניים לשיבה לטבע)

האם מאמנים במקלט את בעלי החיים?

ראיתם עדויות לחיות בר, חתולים גדולים או קופים- עושים 'טריקים'? אם כן- התרחקו ממקומות אלה. חיות בר אינן צייתניות מטבען ולא יכולות לעבור אימון מכל סוג שהוא מבלי לסבול מתמריצים שליליים- שבכללם מכות שוט, שלשלאות, מניעת מזון או מתודות אחרות שערכיותן מוטלת בספק, אפילו אם המטפלים אומרים לכם אחרת.

מקלטים אמיתיים מאפשרים לחיות הבר בם לחיות בקרבה הגדולה ביותר לצורת החיים אותה היו חיות בטבע. משמעות הדבר- לתת לחיות את הבחירה לגבי מתי ואיך ליצור אינטראקציה עם בני אדם- ולספק להן מקום מחבוא לכל רגע בו יחפצו בכך.

האם לבעלי החיים ישנו מרחב מספק?

רבים הם המקלטים וגני-החיות בצידי הדרכים שמתרברבים בעמידתם בסטנדרטים ובדרישות של ארגוני בעלי החיים באשר למקום המחייה של חיות הבר שבמשמורתם- אבל זה לא מספיק. התקנות המורות על גודל מרחבי המחייה בגני חיות ומקלטים לחיות בר הן המינימום ומתחת לתקנות אלה- לחיות בקושי יש את היכולת להסתובב בתאן.

השתמשו בשיקול הדעת שלכם. האם לבעל החיים יש מספיק מרחב בכדי לעסוק בפעילויות בהן היה עוסק בעת התנהגותו בטבע? בין אם מדובר בשחייה, בטיפוס או ריצה. האם המרחב המוקצה להן נראה כמו המקום בו היינו מוצאים את בעל החיים בטבע?

תעיפו מבט על המכלאות. אלה תמיד צריכות להיות נקיות ועם מי שתייה זמינים.

נקודה חשובה ביותר- האם המטפלים בחיות הבר במקלט יוצרים אינטראקציות עם בעלי החיים?

ברור שאין כל רע בלהתכרבל ולהנות ממגע של כבשה או פרה שחולצו. אבל כשהדבר מגיע לחיות-בר, מגע צריך להישמר לרמת המינימום הנחוצה. במקלטים לגיטימיים, מטפלים לעולם לא יורשו להיכנס לתוך מכלאה עם חיות בר, בייחוד כאלה מסוכנות כמו אריות, נמרים וכו'. לא רק שמהלך שכזה הוא מסוכן לבני האדם- אלא שהוא מסוכן גם לבעל החיים עצמו.

אם תתקלו במקרים בהם המטפלים מראים אובר-אינטראקציה עם חיות הבר, זה סימן טוב מאוד להסתובב ולעזוב את המקום. מקלטים טובים מותירים את חיות הבר- פראיות- ככל הניתן, כפי שהתכוון הטבע !

(צ'יטות משתקמות במרחב טבעי ייעודי, במרכז שיקום בנמיביה- ללא מגע ידי אדם)
ולבסוף- האם ניתן ללטף ולהתלטף עם חיות-הבר?

אחד הדברים הגרועים ביותר הוא כאשר מקלטים ל"שיקום" חיות-בר מאפשרים למבקרים ללטף את החיות, כשבעיקרן גורי חתולי-בר גדולים. במקרים של גורי חתולי-הבר הגדולים (אריות, נמרים, צ'יטות וכו') הגורים במקרים רבים נקרעים מאימותיהם כצעירים בכדי ל'הכינם' לליטוף על ידי מבקרים. חיות מבוגרות יותר שניתן ללטף ולהצטלם עמן מסוממות על ידי המטפלים במקרים רבים בכדי לשמור עליהן רגועות ולא- פראיות.

כמובן שהמצב שונה כאשר מדובר במקלט שהוא גם חווה ובו גורי חיות  בית כמו גורי חזירים או עזים. אך אם המקלט מאפשר ליטוף והתכרבלות עם חיות בר וחיות אקזוטיות, כאילו היו חיות מחמד- טובת בעלי החיים אינה בלבם.

שימו לב בסעיף זה- מקלטים רבים יספרו סיפורים על מוצאן של חיות הבר ומדוע הגיעו אל ארגון ה"שיקום", אך אלו שיש להם מה להסתיר- יספרו את אותם הסיפורים ולעולם לא יציינו בפניכם את מה שהם מנסים להסתיר.

 

לאחר שעברנו על כל אלה- השאלה שהיא אולי החשובה ביותר, כמעט תמיד, הינה:

האם בעלי החיים מושבים לטבע לאחר תקופת שיקום קצרה ככל הניתן?

לא חסרות הדוגמאות הנפלאות לשימור טבע, דווקא אצלנו בארץ, באם מדובר במרכז להצלת צבי ים במכמורת, או שבבית החולים לחיות-בר של רשות הטבע והגנים, אלה תמיד אוספים ומחלצים חיות-בר שנפגעו, מחזיק בם בזמן המועט ככל הניתן והנדרש לטיפולן הרפואי והשיקומי, במגע מועט ככל הניתן עם בני האדם, ו... משיבים את בעלי החיים לטבע.

אין מדד יותר טוב משחרור בעלי החיים לטבע. לצערנו, יש מאות מקלטים ביבשת ואלפים בעולם כולו שטוענים כי הם מצילים חיות-בר או פועלים למען שימור הטבע אך אינם יותר מגני-חיות פרטיים של צידי הדרך.

(לפנייה לארגונים הנפלאים האלה- לחצו על התמונות. ​הם תמיד ישמחו לעוד ידיים עוזרות!)

מחוויותיי האישיות עם התנדבות בע"ח ביבשת אני יכול לספר שכשהמקלטים בהם תגיעו לבקר או להתנדב לא ישחררו את חיות-הבר שבמשמורתם, תוכלו לסמן מקום זה כגן חיות פרטי לכל דבר- ולעזוב.

לצערי, גם אני, אחרי מחקר רב הגעתי למרכז שחשבתי שהיה מרכז שיקום אך לאחר ימים ספורים בו וכשלושה שבועות לפני זמן עזיבתי המתוכנן, הבנתי שמדובר בלא יותר מגן חיות עם המון תירוצים וסיפורים יפים על למה בעלי החיים לא משוחררים- כשתמיד ברקע הייתי רואה את התיירים הנוהרים ללטף את החיות ולצפות בהן במכלאות- כאילו זה היה ה"ספארי" האמיתי באפריקה. קמתי ועזבתי בעצב.

עכשיו, כשתדעו אילו שאלות לשאול ומה לחפש על מנת לאמוד על טיב שיקום חיות-הבר במקלט אתם יכולים לוודא שאתם תומכים במקלטים הטובים באמת.

ועוד דבר,

אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, משהו לא מסתדר לכם בהרגשה, במקלט אליו הגעתם-

סמכו על האינסטינקטים שלכם.

על הכותב-

שמי גל, בן 24, תושב המרכז. בעשרת החודשים האחרונים טיילתי לאורך אפריקה, מאתיופיה בצפון ועד לקייפטאון- לנקודה הדרומית ביבשת. עברתי באתיופיה, אוגנדה, קניה, טנזניה, זנזיבר, מלוואי, זמביה, נמיביה ומעט בדרום אפריקה.

במהלך הטיול לקחתי חלק בפרוייקט התנדבות עם בעלי-חיים, טיילתי גם לבד וגם בקבוצות תרמילאים ובסוף עבדתי מספר חודשים בהדרכת צלילה באחד היעדים שלאחרונה נעשה פופולרי- האי זנזיבר.

ממקימי מזונגו- קהילת תרמילאי אפריקה בישראל!

bottom of page