קניה היפה

  • Twitter Social Icon
  • Facebook Social Icon

שם המחבר: עמית מקמל

תאריך: 17.6.16

הטיול שלי באפריקה נמשך חצי שנה שמתוכם בקניה הייתי במצטבר שבועיים וחצי. בחלק הזה של הטיול אבא שלי ואחי היו איתי והיינו כבר שבועיים אחרי טנזניה.

קניה של קיץ 2014 הייתה קצת שונה. באותה תקופה השתוללה מגפת אבולה במערב אפריקה והיו אזהרות מסע גם לקניה בגלל חשד שהנגיף יגלוש אליה מאוגנדה. זאת הייתה תקופה של בוקו חארם והרבה רציחות דת באזור הצפוני של המדינה והמדינה סבלה מירידה באחוזי התיירות.

קניה הייתה יעד שמההתחלה לא רצינו לוותר אליו ישר אחרי טנזניה ולקחנו את הסיכון.

המעבר מטנזניה היה באזור של אגם ויקטוריה. נסענו מ  Mosumaהטנזנית, משם ל Tarime ולבסוף לעיירת הגבול Sirari. לאחר בדיקה של האישורים ובדיקות חום כדי לשלול שיש לנו אבולה או מחלות אחרות, שילמנו 50$ ועברנו לטנזניה. מ Sirari הקנייתית נסענו ל – Migori ב-100 שילינג לאחד במונית משותפת ומשם המשכנו ל – Kisumu  ששכונת למרגלות אגם ויקטוריה בצד הקנייתי ב450 שילינג במטטו.

בקיסומו יש כל מיני אופציות ללינה ואחרי מיקוח הגענו למחיר של 1800 בחדר זוגי וארוחת בוקר. יום למחרת עשינו סיבוב בקיסומו והגענו ל Impala centaury שמתיימר להיות גן חיות שיקומי לחיות פרא. לא ממליץ להגיע לשם, בגלל המחיר המוגזם (20$ לתיירים) והחיות שראינו בכלובים נראות סובלות ומסוממות. משם הלכנו ל Hippo’s point  ואכן ראינו הרבה היפופוטמים שוחים באזור האגם.

בכללי, קיסומו הייתה תחנה בדרך ובגלל שהיא צמודה לאגם ויקטוריה אפשר למצוא שיט באגם ואפשר להסתובב בעיר בלי הרבה מטרה. למי שמחפש חיי לילה, יש כל מיני פאבים באזור ואנחנו הרגשנו מספיק בטוח להסתובב בלילה לבד באזורים המרכזיים.

צילום: עמית מקמל

מקיסומו המשכנו ל Naivasha באוטובוס. מהמרכזית של ניוואשה נסענו ל Fisherman’s camp  במטטו (100 שילינג לאחד) ששוכן על קצה האגם. פישרמנס היה בלי חשמל למשך כמה ימים והמחיר היה יקר ללא סיבה אז עברנו למלון שצמוד אליו בו מצאנו חדרים בדורמס ב -1000 שילינג ללילה לבן אדם בלי ארוחת בוקר. היינו הראשונים שישנו שם מזה הרבה זמן אבל המיטות היו נוחות, היו מקלחות נקיות ומצעים נקיים והמחיר היה סביר. יום למחרת שכרנו אופניים ב- 600 שילינג לכל אחד ונסענו מהאזור עד Crater’s lake. נסענו באופניים סביב לאגם ובקרייטרס לייק היה אפשר לעשות ספארי אופניים בתשלום סמלי. למי שלוקח טיול אופניים אמליץ לקחת מספיק מים, כובע ואוכל לדרך.

הנסיעה הייתה ארוכה משחשבנו, לא נערכנו מספיק עם מים ואוכל והתעייפנו די מהר ואחרי הספארי אופניים נסענו בחזרה למלון בטנדר במחיר סמלי. לספארי אופניים יש פוטנציאל גבוה ובאגם של המכתש בד"כ יש להקות פלמינגו. אנחנו הגענו 3 שבועות אחרי שהם עזבו וראינו רק בודדים...

כיתוב של תמונה

יום למחרת נסענו לניירובי ! ישנו ב  arkland palace hotel שעלה 2000 שילינג לחדר של 3 בלי ארוחת בוקר. המיקום של המלון הוא בקומה השלישית של בניין שמבחוץ נראה רגיל ולכן קצת קשה למצוא אותו. צריך לחפש את השלט ליד השלטים של החנויות. הוא ממוקם באזור מרכזי, 5 דקות מתחנת אוטובוסים ובאזור של חנויות ומסעדות. בקומה השלישית שהיא הקבלה, יש מסעדה שהופכת לפאב בערב ויש מוזיקה חזקה שלפעמים הגיעה גם לחדר (ישנו בקומה 8). החדר גדול ומרווח מאוד ומשקיף על העיר. אומנם האנשים בדלפק הקבלה לא היו נחמדים כל כך אבל במחיר ובמיקום בהחלט שווה.

מסעדה בקרבת המלון שנקראת Smoothies ואפשר למצוא אוכל מקומי במחיר סביר. יש הרבה מקומות שמוכרים עוף מטוגן וצ'יפס באזור והמחירים מאוד דומים אז חבל לחפש זול או למצוא הבדלים ביניהם.

בגלל שהתיירות בקניה הייתה נמוכה מחשד לאבולה (והתקפות הטרור השונות שהיו באזור), עסקי התיירות היו מוכנים לרדת למחירים שבכלל לא ציפיתי שאליהם אגיע. סגרנו 3 ימי ספארי עם חברת Kairi ב-290$ לאדם סה"כ במסאי מארה. המדריך היה מקצועי וכנהג היה זהיר, ידע לקחת אותנו לראות את כל סוגי החיות בספארי. היה קשוב לבקשות שלנו (להישאר לראות אזור מסוים או לחפש חיות אחרות) וגם ידע לספר לנו על האזור. המקום בו ישנו היה אוהל ממוזג, מקלחות פרטיות ו 3 ארוחות ביום. הגענו בספארי עד נהר המסאי שמפריד בין הסרנגיטי לבין המסאי מארה. לא היינו בתקופה של ההגירה הגדולה אלא קצת לפניה ויכולנו לראות את עדרי הגנו והזברות מתחילים להתכנס מסביב לנהר שמלא בהיפופוטמים, אליגטורים ופגרים של חיות שמתו בו. הספארי היה מוצלח מאוד מבחינתנו.

כיתוב של תמונה

כשחזרנו מהספארי לניירובי, נסענו למומבסה בחברת אוטובוסים RANDA שעלתה 800 שילינג לאדם. הנסיעה הייתה משעות הערב אזור 1800 והגענו לקראת 5 וחצי בבוקר למומבסה. הכביש למומבסה היה משובש מאוד, המושבים באוטובוס היו לא נוחים בכלל ואני לא ממליץ על חברת האוטובוסים הזאת כי זה היה בלתי נסבל. אפשר למצוא אוטובוס נוח יותר במחיר קצת יותר יקר. הגענו לתחנה מרכזית ומשם לקחנו טוק טוק. הטוק טוק טען שהוא יודע איפה היעד שלנו ובסוף מצאנו את עצמנו מסתובבים חצי שעה ושואלים עוד נהגים בדרך. אני ממליץ לתת כתובת או אזור כדי לא להגיע לאותו המצב.

ישנו Nirvana backpackers  שמנוהל ע"י בחורה מאירלנד שעברה לאזור והקימה את הבקפקרס. מאוד נקי, יש אחלה של ארוחת בוקר וזה 400 שילינג ללילה לאדם בדורמס. הבקפקרס מעט מרוחק מהעיר ומטטו ב 50 שילינג יוביל אותך למרכז מומבסה. ברחבי העיר היו דוכנים שמכרו עוגיות בוטנים מרובעות ועד היום אני רוצה לחזור לשם רק בשביל העוגיות האלה. יש בשוק פירות טרופיים ואנחנו חיינו על אננס אחד ענק למשך 4 ימים. העיר די מערבית וידידותית לתיירים ויש הרבה מסעדות, מקומיות ומערביות ואזורי בילוי.

ממומבסה נסענו ל Mlindi  ב300 שילינג לאדם. מלינדי היא עיירת חוף וישנו בגסט האוס שהיה צמוד למסעדה I love pizza. בגסט האוס אומנם היו כילות אבל קמנו עקוצים ומזיעים כי לא היה מאוורר. המקום היה כולל ארוחת בוקר ב 2500 לשלושתינו. פתרון זול ללילה אחד.. במלינדי יש שוק מאוד גדול ועשיר ביצירות מקומיות (פסלים, תמונות והרבה חפצים) וכמו שאמרתי מקודם – מיעוט התיירים היה לטובתינו כי קנינו המון מזכרות ובזול. יש אזור מסחרי במלינדי של המון מסעדות שף ומסעדות יקרות ואנחנו הסתפקנו בפיצה באותו האזור.

כיתוב של תמונה

ממלינדי לקחנו אוטובוס לכיוון האי LAMU ב150 שילינג לאדם. צריך לקחת לאי סירת מנוע או מעבורת (הבדל במחיר ובזמן). קצת לפני שמגיעים לנמל אפשר לראות את מסעדה "הפה הפה" שהבעלים שלה היא בת של גיורת. בד"כ יש שלט בחוץ בעברית שרשום "הנחה לחיילים במדים" אבל בגלל המצב הביטחוני בתקופה שאני הייתי היא הורידה את השלט. בעלת המקום מאוד התרגשה לראות שאנחנו ישראלים, פינקה אותנו בחדר הגדול שלה והשקיעה בנו בארוחות בוקר. שילמנו 1000 שילינג ללילה לכל אחד. בלאמו אין רכבים והתנועה היא על בסיס חמורים. בתקופה שבה הייתי היה עוצר באי בשעות הערב והיה איסור להסתובב בין שעות מסוימות. חשוב לשאול כדי לא להסתבך.

ביקשנו מבעלת המסעדה שיט ודיג באזור והיא הובילה אותנו לקפטן סימבה ! שילינג 4500 שילינג לחצי יום של הפלגה, דיג ובישול הדגים שתפסנו. החבר'ה שבאו איתנו תפסו בקלות הרבה דגים עם חכות מאולתרות ואנחנו לא הצלחנו לתפוס כלום. הם בישלו לנו אורז עם חלב קוקוס, נתנו לנו להשיט את סירת המפרש והובילו אותנו לחוף של אי מול לאמו שהמים שם כל כך נקיים וצלולים שנשארנו שם כמעט שעה ונהנינו מהמים. לאמו הייתה חוויה מעולה של 3 ימים, קצת נתק מתחבורה ציבורית ומרעש ובגדול הרבה נוף ושלווה.

כיתוב של תמונה

חזרה למלינדי ומשם ישירות אל וואטמו. בוואטמו יש אזור של צלילות וחופים והם מתגאים שהיא עיירה איטלקית. ישנו במעין בית הארחה שבכל חדר היה מטבח ומאוורר תקרה בשם beach view guesthouse  ב 2500 שקל לשלושתנו. החדר נקי, מרווח ובלי ארוחת בוקר. יש באזור הרבה מסעדות זולות, סופרים וחופים מאוד יפים.

חזרנו למלינדי לעוד השלמות של קניות בשוק ומשם חזרה ישירות למומבסה ולאותו בקפקרס שאותו ציינתי מקודם.

במומבסה יש סנטר של קזינו, קולנוע ובאולינג ובגלל שזה היה סוף הטיול שיחקנו כמה משחקי באולינג ובערב סיימנו בקזינו. בצורה מאוד לא מפתיעה, פגשנו בו הרבה ישראלים.

ממומבסה אחי ואבא שלי נפרדו ממני ונסעו לשדה ואני, 3 ימים אחרי זה התחלתי את הטיסה לישראל ובזה סיימתי חצי שנה ביבשת.

קניה מבחינתי היה אדירה. האנשים אדיבים, הנופים מדהימים והמעבר בין קצה אחד – אגם ויקטוריה אל הקצה השני – האוקיאנוס במומבסה היה אידיאלי מבחינתי. הספקנו לראות עיירות, ערים, ספארי וחופים ואני מאוד ממליץ לחצות את המדינה לרוחבה במהלך הביקור והטיול בה.

קצת על הכותב

שלושה שבועות אחרי השחרור והנה אני על מטוס לקייפטאון, דרום אפריקה. כנראה שחמש שנים בצבא עושות את שלהם ולא הייתי צריך יותר מדי זמן להתלבט. אחותי, בערך 5 שנים לפני, טיילה 3 חודשים ביבשת וחזרה עם סיפורים ותמונות שהייתי חייב לראות ולחוות בעצמי. בחצי שנה של הטיול הספקתי לראות קצת מכל מדינה ולהישאר עם טעם של עוד מדרום אפריקה, נמיביה, זמביה, מלאווי, טנזניה וקניה. הטיול היה מאפריל עד אוקטובר בשנת 2014. לשאלת "איפה היה הכי כיף?" התשובה ברורה - מלאווי! לא היה מקום שלא נהניתי, כל חוויה הובילה לאחת אחרת ואין ספק שנשארתי עם טעם של עוד. במבט לאחור אני יכול להעיד שהייתי תרמילאי מתכלב, עם אוהל ושק"ש בתיק ומחפש לראות דברים חדשים. הניסיון מלמד, שלפעמים עדיפה האיכות על פני הכמות ורצוי לשנות תוכניות במהלך הזמן. מקווה שתהנו מהניסיון שצברתי ותמיד פה לעוד שאלות. עמית.