מעט פרקטיקה לשומרי הכשרות
שם המחבר: אביה לייבל
תאריך: 07/08/16
סימני הכשרות של דרום אפריקה –
מעוין כאשר כתוב עליו BD (מלשון בית דין)
סימון למוצר צמחוני/טבעוני – נק' ירוקה/ נק' ירוקה על מלבן לבן. תמיד תהיה התייחסות להאם מכיל/לא מכיל חלב.
מוצרי "חלאל" וכו'.
בקניה, אוגנדה וטנזניה קל למצוא מוצרים המכילים את הסימונים האלה בסופרים המערביים ולפעמים גם במכולות הקטנות.
סימונים אלה סיפקו אותנו מבחינת כשרות, החל ממוצרי גלם ועד לממתקים ממש.
לחם קנינו בכל המדינות, השתדלנו בסופרים המערביים בשביל היגיינה והיכולת לוודא ממה מורכב ברכיבים, היה נראה לנו בכללי שכשר וללא חומרים בעייתיים, כיוון שהם מדינות כ"כ עניות, והחומרים הבעייתיים (שומן חזיר וכאלה) בד"כ יקרים מאד.
בכל המדינות יש שווקים שאפשר לקנות בהם קטניות יבשות, שזה נהדר לבישול (אורז, שעועית, אפונה, עדשים וכו') הרבה מהאוכל המקומי מבוסס על זה.
שבת :
השתדלנו להגיע למקומות שהיה נראה לנו שיהיה נחמד להסתובב בהם/באזורם רגלית בשבת
מבחינת אוכל בשבתות, מצאנו מסעדה בקרבת מקום הלינה/מסעדה של הגסטהאוס שסגרנו איתם שנזמין במהלך השבת ונבוא לשלם בצאת השבת, בנוסף בישלנו לעצמו גם ארוחה חמה לפני שבת כדי שתהיה לערב שבת.
בשבת עצמה אם רצינו להשתמש בהסכם עם המסעדה אכלנו במסעדה של המלון בד"כ סלטים מושקעים ולא דברים הדורשים בישול, כי לא רצינו שיבשלו במיוחד בשבילנו בשבת. (וכל אחד והקפדתו בנושא)
אתיופיה:
באתיופיה יש יומיים שמוגדרים צמחוניים במסעדה, ברמת העיקרון הם גם משתמשים בכלים שונים בימים אלו. (לא יודעת עד כמה מקפידים על ההפרדה)
אנחנו ביקשנו תמיד שיכינו את האוכל בכלים אלו fasting dishes, ובחרנו מהתפריט הרגיל אוכל צמחוני/ביקשו ללא המרכיב הבעייתי לנו.
בעת הצורך ביקשנו להיכנס למטבח/לדבר עם הטבח/לראות את המוצרים עצמם שמהם מכינים לנו את האוכל, מעולם לא נתקלנו בסירוב, אולי במבטי תמיהה של "איזה מוזרות"
מבחינת מוצרי אכילה גולמיים, קנינו בעיקר ירקות ופירות ודברים סגורים שעפ"י הרכיבים היו נראים לנו תקינים, זה היה בתחילת הטיול לפני שהכרנו את הסימונים ככה שגם איני יודעת אם קיימים מוצרים עם סימונים אלו עליהם.
קניה:
ניתן למצוא מסעדות הודיות, חלקן צמחוניות ממש, ובחלקן יש מנות על טהרת הצמחונות כיאה להודים. (לא תמיד היה פשוט לאתר מסעדה כזאת, ובמסעדות הרגילות כשהזמנו אוכל צמחוני כלשהו בד"כ היה ממש לא טעים)
אכלנו בהם לא רע, ממליצה על תבשיל דאל עם אורז ☺
טנזניה + אוגנדה:
יש שם עמדות ברחוב (כמו שיש בארץ ביום העצמאות לתירס וסוכר ☺ ) שמכינים לך בהם צ'יפס טרי טרי/ חביתה/רולקס (מאכל לאומי באוגנדה – מן מופלטה עם חביתה)
בכל העמדות האלה מכינים לך ממש מולך את המאכל ויש אפשרות לבדוק בדיוק באיזה מרכיבים משתמשים, והאיכות והטעם לא רעים בכלל.
בדומה לקניה ניתן למצוא מסעדות הודיות וסופרים מערביים המכילים מוצרים על סימן הכשרות/טבעונות/צמחונות/חלאל.
בערים שעל החוף/אגם, אכלנו דגים בגריל במסעדות כאשר וידאנו לפני זה במטבח איזה דג בדיוק מכניסים לנו, תמיד לבקש לראות את הדג, כי מסתבר שלא כל דג טונה הוא כשר (כן כן, מפתיע) וגם אם תשאלו אותם אם זה דג טונה/סלמון/דג כשר אחר, כנראה שיענו לכם כן ללא קשר למה הדג באמת.
ספארי:
הטבח הכין לנו תפריט צמחוני כאשר נפגשנו יום לפני לאשר את התפריט, שאכן מזין וצמחוני לנו (מטעמי צמחונות + כשרות)
בנוסף, הצטרפנו אליו לחלק מהקניות ע"מ לוודא אלו מוצרים נקנים ושלא בעייתיים לנו.
מבחינת כלי אנחנו לא הכשרנו, אבל חברה שלי פשוט הכשירה את כלי הבישול ע"י ליבונם בגז.
טרקים:
תמיד בישלנו לעצמו, אבל אם לוקחים טבח ניתן לעשות את אותה הפרוצדורה כמו בספארי.
