טרק בהר המולאנג'י

  • Twitter Social Icon
  • Facebook Social Icon

שם המחבר: זיו אוריול והדס אביגד

תאריך: 20.6.16

4 ימים של טרק בהר מולאנג'י הקסום

הר מולאנג'י נמצא בחלקה הדרומי של מלאווי. כשהתחלנו טיול של חצי שנה באפריקה, שמעתי הרבה דברים טובים על מלאווי אבל על הר מולאנג'י לא שמעתי בכלל. אפשר להגיד גם שקצת ויתרתנו על הרעיון של לעשות טרקים רציניים באפריקה בגלל שראינו מחירים אסטרונומיים. אבל כמובן, כמו שתמיד קורה בטיול כזה, התכניות משתנות ובמקרה הזה ממש לטובה!

מתארגנים לטיול

 

אני והדס כבר החלטנו לעשות את הטרק הזה גם אם נהיה רק שנינו, אבל דווקא היינו פתוחים לאופציה של לצרף או להצטרף לעוד אנשים ושתהיה לנו קצת חברה על ההר. את גל ורחלי פגשנו בנקאטה ביי ואחרי קצת דיבורים ותכנונים יצאנו לדרך הארוכה דרומה, עד לקצה הדרומי של מלאווי. בבלנטייר, שהיא העיר הגדולה הקרובה ביותר למולאנג'י, הצטיידנו בכל מה שצריך לקראת היציאה, ויצאנו לכיוון מולאנג'י טאון. בדרך, המטאטו שנסענו בו, שזה סוג של מונית שירות עצר באמצע העליה, המנום דמם והרכב לא מצליח להניע – לא משהו חריג מדי באפריקה, ולראיה אף אחד מהמקומיים אפילו לא קם מהמושב שלו. אני ישבתי ממש מאחורי הנהג והופתעתי ממש כשה"קונדקטור" (זה שאחראי על הכסף במטאטו) קפץ בשניה החוצה ושלף מבין הרגליים שלי מצבר נוסף! הייתי בשוק מהמוכנות שלהם לאירוע, ואז הוא חיבר אותו בצורה כל כך רעועה שאני אופתע מאוד לשמוע שהוא לא מתחשמל לפחות פעמיים ביום. המשכנו בדרכנו ולקראת ההגעה כבר ראינו את המולאנג'י – מרחוק נראה כמו מין בולדר ענק ומאסיבי, שמתרומם מאמצע אזור שטוח לגמרי. כבר מלמטה רואים כמה הוא מפוצץ במים לפי כמו המפלים שיורדת ממנו. למולאנג'י טאון הגענו קצת מאוחר, אבל תודות לדור, חבר אחר שבדיוק יצא לטרק יום קודם ואמר למשרד שאנחנו מגיעים, חיכה לנו מישהו שנוכל לעשות איתו תיאומים כדי לצאת למחרת. במשרד שלהם, שנקרא מולאנג'י אינפו, יש תבליט של כל הרכס, כולל איפה יש בקתות וככה הם עוזרים לך לתכנן את הטיול. יש 7 מקומות שונים להתחלה וסיום של המסלול, ו11 בקתות על ההר, ואפשר ממש לבנות איזה מסלול שרוצים. ככה בחרנו יחד עם המדריך, מסלול של 4 ימים ו3 לילות על ההר, שמתחיל למחרת בבוקר ויוצא מהמשרד. עוד קצת קניות אחרונות בשוק, סידור של התיקים ויוצאים לדרך!

 מפה של כל הבקתות ונקודות ההתחלה שקיימות - יעזור לכם בתכנון המסלול

היום הראשון

הגענו למשרד אחרי ארוחת בוקר, ושם כבר חיכו לנו המדריך והפורטר שלנו. למרות שזו לא הייתה העונה המקובלת לטפס, היה לנו מזג אוויר יפה ואפילו חם בתחילת הדרך. מלמטה המשימה נראה קשה ולא קל כל כך להבין איפה המסלול עובר בלי שנצטרך לטפס על קיר אנכי. יצאנו לדרך ועצרנו הרבה כי הדרך באמת לא הייתה קלה, וגם כי היו פשוט כל כך הרבה מקומות יפים לעצור! עברנו נחל ראשון, טבלנו קצת את הראשים ושתינו מהמים הצלולים. בעצירה הבאה כבר פתחנו שולחן לארוחת צהריים, שוב ליד מפל נחמד שקירר אותנו קצת מהעליה המפרכת. מהעצירה הארוכה הרגשנו שאנחנו מתחילים טיפוס עוד יותר תלול מה שהיה עד אז. לא ציפינו לזה ועשינו את זה צעד צעד. סך הכל מדובר על טיפוס של 1200 מטר בכ5-6 שעות! כמסיימים את העליה מגיעים ל"פלטו" שזה אזור הרבה יותר מתון ומרגישים פתאום את אנחת הרווחה אחרי העליה, ונהנים מנוף שמשלב בודלרים וצוקים בצורה מדימה, מרגיש ממש כמו סצנה משר הטבעות. הגענו לקראת 5 אחר הצהריים לבקתה, ושם חיכה לנו הקרטייקר הנחמד, שפרס לנו מזרנים והדליק לנו אש. עשינו קצת מתיחות בישלנו ארוחות ערב ונפלנו לשינה שהיינו זקוקים לה מאוד.

למעלה בפלטו

היום השני

את היום השני פתחנו בארוחת בוקר משובחת! שמרנו מאתמול ביצים שבורות בתוך בקבוק חצי ליטר והכנו חביתות עם בצל ופטריות על הבנזיניה שלנו. אחרי הסעודה והתארגנות קצרה יצאנו לדרך ליום שהיה נראה בהתחלה שמשי ויפה. אחרי שעה בערך השמים החלו להתעכר והיה נראה שעננים תוקפים אותנו מלמטה ומכסים את ההר. זה השפיע קצת על הראות והיו טפטופים אבל לא משהו שגרם לנו להפסיק ללכת אלא רק להעריך יותר את השמש כל פעם שהיא יצאה. באמצע עליה, שהייתה אמורה להיות האחרונה לאותו יום, זיהינו פתאום מטיילים נוספים! הראשונים שראינו על ההר. כמובן שבמזג אוויר כזה רק ישראלים מספיק חכמים בשביל לעשות את הטרק, וכשהם התקרבו זיהינו שאלו דור, ניצן ורוני, שהתחילו את המסלול יום לפנינו. באמצע הטפטוף שלאט לאט הפך לגשם, ישבנו ביחד, פתחנו אננס, והחלפנו חוויות, למורת רוחם של המדריכים והפורטרים שרצו ללכת משם למקום עם מחסה. נפרדנו מהם לשלום והמשכנו כשהגשם מתחיל להתחזק והפך את כל ההר לנחלים ונהרות. כשהגשם הפסיק והשמיים טיפה התבהרו, עצרנו קצת לעכל את הנוף המדהים שנגלה פתאום מסביבנו. המים המשיכו לזרום על כל ההר ויצרו מפלים ונחלים בכל מקום שמסתכלים אליו, לצד צוקים שאפשר לראות מהם את כל הדרך למטה לעמק. לפני ההגעה לבקתת Chisepo, שהיא הבקתה שלמרגלות הפסגה Sapitwa, חיכתה לנו הפתעה. התקרבנו מאוד לבקתה והיינו במרחק של שתי דקות ממנה, כשפתאום אנחנו מוצאים את עצמנו עומדים מול נחל, יחסים חזק, שזורם ואין איך לעקוף אותו. המדריך אמר שזו הדרך, והולכים בדרך כלל בזהירות בתוך סנטימטר של מים שגולשים על האבן, אבל עכשיו זה היה הרבה יותר מסנטימטר ובזרם חזק! התלבטנו אם לחכות קצת או להמשיך ובסוף הלכנו על זה. עשינו צעד אחרי צעד בזהירות, נעזרים אחד בשני ונהנים מהחוויה המקרית הזו שפתאום נפלה עלינו. עברנו כולם בשלום והגענו לבקתה, סחוטים אך מרוצים מאוד ונפלנו כולנו לשנת צהריים. אחר כך קמנו להכין ארוחת ערב ליד המדורה החמימה, ולדון באופציה שיש לנו מחר, שהיא לעלות בבוקר לפסגת המולאנג'י ואז להמשיך את המסלול של אותו יום. האופציה הזו לא ממש קרצה לנו כיוון שמדובר בעליה קשה של 3 שעות ואז ירידה של עוד 3 שעות, ואז או שאנחנו ישנים באותה בקתה עוד לילה ואז בפועל מוסיפים עוד יום לטרק, או שאנחנו ממשיכים באותו יום גם עוד 3 שעות לבקתה הבאה. החלטנו לוותר על הפסגה וזה הפך את היום שלמחרת לקצר וקליל יחסית.

חציית הנהר
זרם חזק מאוד בגובה הברכיים ואבנים מחליקות!

היום השלישי

ההחלטה לוותר על הפסגה ביום השני נתנה לנו השכמה מאוחרת והתארגנות איטית ביום השלישי. הכנו דייסה ותה והתענגנו על הנוף המדהים מהבקתה! הכנו את עצמנו נפשית לחציה חזרה של הנהר האימתני מאתמול, יצאנו לדרך כולנו עם שורש עלינו ונעליים ביד. בהגעה לנחל הרגשנו כמעט כאילו הוא צוחק עלינו – עם זרם חלש מאוד שממש רק מרטיב את האבנים שהולכים עליהן. המשך היום היה קצת מעונן ועם ירידות ועליות קלות יחסית. באמצע הדרך נפתחו לפנינו נופים מדהימים כל פעם של אזור אחר. הגענו אחר 4 שעות של הליכה קלילה עם המון הפסקות לבקתת Chambe. הגענו אחר הצהריים ונהננו מקצת זמן של שמש לטבול בנחל הצמוד לבקתה. Chambe היא הבקתה הנגישה ביותר בהר מלמטה, דרך שביל שנקרא Skyline Path. אחרי שהאנשים היחידים שראינו על ההר היו חברינו הישראלים, פתאום החלו להגיע לבקתה אנשים ממש בקבוצות. פתאום הבנו שהעליה לשם היא אטרקציה של סופ"ש בקרב המקומיים. היו רופאים מתנדבים שעובדים בבית חולים בלנטייר, זוג של מטיילים ועוד זוג שעובד באזור. לקראת העבר הגיעה משפחה אפילו, והם עברו לבקתה סמוכה באזור. בערב היה שמח בבקתה, הכנו אוכל וטעמנו קצת ממה שכל אחד מהקבוצות האחרות הכינה.

בקתת Chambe המבוקשת
צמחייה מעניינת למעלה

היום הרביעי

את היום האחרון התחלנו על קצות האצבעות, כשכל שאר הקבוצות בבקתה ישנות ורק אנחנו משכימים קום ויוצאים לדרך. יצאנו לדרך הסקייליין היפה שסיפקה גם היא נופים מדהימים כשאנחנו ממש בגובה העננים. משם לירידה ארוכה ותלולה שלשמחתנו לוותה במזג אוויר מצוין.

השיא הגיע באמצע היום, כשהגענו למפל יפהפה שיוצר בריכה עמוקה ונקייה. נכנסנו ישר למים בלי לחשוב פעמיים וזה היה הדבר הכי מרענן בעולם! כשמתקרבים למפל הזרם כל כך חזק שזה כמו לשחות בבריכה אינסופית, ממש שוחים מהר בכל הכח ונשארים במקום! אחר כך הגיעו אלינו הודים ופקיסטנים שהיו קצת מוזרים והצטלמו איתנו סלפי אחד אחד לפני שהם אפילו הציגו את עצמם..

המפל והבריכה הצלולה

אז אחרי הפסקה ארוכה בבריכה מאוד והמפל סיימנו את המשך הירידה למטה והסתובבנו אחורה בגאווה לראות את ההר שכבשנו.

קצת על הכותבים

אנחנו זוג, ביחד כבר כמה שנים, ויצאנו באוקטובר 2015 לטיול של חצי שנה ביבשת. התחלנו באוגנדה ועשינו את כל הדרך עד דרום אפריקה דרך טנזניה, מלאווי, זמביה בוצוואנה ונמיביה.

מוזמנים לפנות בכל שאלה!

זיו – 0524343480

Zivoriol1@gmail.com