top of page

מרוקו

ההמלצות שלי על מרוקו ומה היה המסלול שלי בה.
  • Twitter Social Icon
  • Facebook Social Icon

שם המחברת: ענג בן דרור

תאריך: 15.7.16

דבר ראשון חשוב לי להגיד - טיילתי במרוקו לבד, בחורה, מישראל, בארץ מוסלמית...

היו חששות בהתחלה. אבל 97% מהמפגשים עם האנשים היו מדהימים. במרוקו פגשתי אנשים מקבלים, פתוחים, מזמינים שאוהבים לארח ולעשות טוב. היו לי 2 מפגשים עם אנשים שהיו לא נעימים בגלל העובדה שאני מישראל וגם הם הסתיימו בטוב אחרי שדיברנו על המצב. ראיתי שהם פתוחים לשמוע.   

הכסף במרוקו - דירהאם. שקל אחד שווה בערך 2.5 דיראם. ליתר דיוק - 2.5288 כרגע.

סים מקומי: פשוט מאוד לעשות בשדה תעופה

 

ויזה והתארגנות לקראת:

ישראלים צריכים לעשות ויזה למרוקו והויזה היא רק לשבועיים. יש חברות שמוציאות ויזה למרוקו, אפשר גם להוציא את הויזה כשלא נמצאים בארץ. אופיר טורס מנפיקה ויזה ועוד כל מיני חברות. אני עשיתי דרך "רויאל טור מרוקו". הם ביקשו על זה 65 דולר. לפני שנה זה יצא 252 ש"ח. שולחים להם צילום של הדרכון, מתי תרצה להגיע והם מסדרים לך את זה. המליצו להכנס דרך חברות תעופה ספציפיות, לא זוכרת את כולן, אני טסתי דרך france airlines וזה עבד.

מרוקו גדולה ושבועיים ממש לא מספיקים כדי למצות את החוויה. כדי להאריך את הויזה צריך ללכת למשטרה הגדולה שבעיר. כשהייתי שם כמעט בכל עיר גדולה ביקרתי גם במשטרה - הייתי במשטרה בפס, בקזבלנקה, בראבאט ובמרקש. כל המשטרות סירבו לבקשתי חוץ מפס. בפס עוד הייתי יחסית בהתחלה והם אמרו לי שזה אפשרי רק שאני אצטרך אחר כך לחזור שוב לפס כדיי לקבל את הויזה. ורק בגלל שרציתי להמשיך ולא רציתי לחזור שוב צפונה יחסית, לא התחלתי שם את התהליך של הויזה המחודשת. הם אמרו שזה לגמרי אפשרי - בגלל זה חשבתי שזה יהיה אפשרי גם במקומות אחרים...בשאר המקומות אמרו שלגמריי לא. במרקש הקצין במשטרה אמר לי אם תישארי עוד 10 ימים מעבר לויזה שלך זה בסדר רק אחרי ה-10 ימים את חייבת לעזוב את מרוקו. שאלתי אותו אם הוא יכול    לתת לי מסמך שאומר משהו על זה, הוא התעצבן ואמר פשוט תיהי כאן כמה שנתנו לך ותלכי!

אז באמת פשוט ויתרתי והייתי במרוקו רק שבועיים. עם הרבה רצון לחזור שוב.

שמעתי על מישהו שנשאר באמת בסביבות ה-10 ימים אחרי שהויזה נגמרה ושלא עשו לו כלום. שווה לנסות בפס, למרות שבתכלס כל המשטרות שולחות את זה לאישור בראבאט, אבל גם יש מלא משרדים ששולחים אותך מכאן לשם, הרבה משרדים שמתעסקים בזה אבל לא באמת… לא ברור שם מהי הכתובת האמיתית.

 

 

ובכל זאת, מה הספקתי בשבועיים?

נחתי בקזבלנקה ועוד באותו היום נסעתי ברכבת לראבאט העיר בירה. (הרכבות שם טובות ויעילות.) למחרת נסעתי לצפון לטנג'יר.

 

כמעט בכל עיר יש את ה'מדינה' - שזו העיר העתיקה.

טנג'יר נמצאת על האוקיינוס האטלנטי וגם ה'מדינה' שלה משקיפה על האוקיינוס. כמעט בכל מדינה יש חיי לילה מעניינים, דוכנים ודברים שקמים כל ערב מחדש לקראת הלילה ובשעות הבוקר המאוחרות- צהריים יש את השווקים התוססים, המסעדות, האומנות והיצירה. בטנג'יר פגשתי איש מקסים שקוראים לו מקס(Mgatte Tall) - הוא במקור מסנגל, נשוי למרוקאית. והוא נהג בטוסטוס שמחובר לתא נוסעים. הוא בחור הגון, ביום למחרת עשינו ביחד סיבוב בעיר. ממליצה להפגש איתו.

מקס- 00212-605895538 TALLMAX75@gmail.com

 

מטנג'יר נסעתי לשפשוואן יש אוטובוסים שלוקחים כל כמה שעות. עדיף לצאת מוקדם כי זו נסיעה שלוקחת כמה שעות. מקס עזר לי לבדוק את השעות של האוטובוסים.

 

שפשוואן מומלצת בחום! - בתוך העיר העתיקה- 'המדינה' יש את ה'מלאח' שזה האיזור שבו גרו היהודים. בהתחלה הפרידו אותם ולא קיבלו אותם, לאחר מכן היו יחסים טובים בין המוסלמים ליהודים. (יצא לי לדבר עם הרבה מקומיים מבוגרים שזוכרים לטובה את היהודים. עדיין יש קצת יהודים במרוקו. אפילו היועץ של המלך הוא יהודי ונקרא אזולאי.) מה שקרה בשפשוואן עם היהודים, זה שהיהודים צבעו את הבתים שלהם בתכלת ובכחול באיזור שלהם- במלאח. המוסלמים "ראו כי טוב" ולאט לאט כל הבתים בכל המדינה נצבעו גם בכחול. היום זה הסימן היכר של שפשוואן! וזה באמת יפה. אפילו מחוץ למדינה - בוויל נוביל (העיר החדשה) הרבה בתים נצבעים בכחול. המדינה של שפשפוואן יחסית (יחסית לקזבלנקה, פס ומרקש) היא קטנה. אבל יפיפיה. אני מאמינה שיציעו לך שם סיור במדינה. אני ממליצה לקחת מפה, קל מאוד להשיג. ופשוט לשותת ללכת לאיבוד בכייף. מגלים פינות מדהימות ואיזורים יפים. ותמיד קל לחזור לכיכר המרכזית ולקסבה שלידה. (קסבה- מצודה ששימשה למגורי השליט המקומי והיוותה כמעוז הגנתי) יש 'מדינות' שיש בתוכן כמה קסבות לפי חמולות כנראה. הקסבה של שפשוואן יפה, ומתוחזקת - כיום משמשת כסוג של מוזיאון. יש בה דוגמאות לעבודות יד - גומחאות של בתי מלאכה וסרטים המראים קצת מהעבודה. עולה להכנס אליה כמה דירהאמים.

גם בשפשוואן קמים כל מיני דוכנים בערב, יש הופעות ודברים מעניינים.

לגביי אוכל - כשאני הייתי שם עשיתי מסע בעקבות הקוסקוס…. רציתי לראות איפה יש את הקוסקוס הכי טעים… מה שגיליתי זה שכמעט בכל המסעדות שהזמנתי קוסקוס לא משנה מהי רמת המסעדה- הקוסקוס היה דיי בינוני. הקוסקוס הכי טעים שטעמתי היה בבתים במשפחות. בהבדל ניכר ממש!

עוד דבר זה הטאג'ין- כלי מאורך מקרמיקה שבו הם שמים בשר עם תפוחי אדמה ולפעמים עוד ירקות במשך כמה שעות זה מתבשל על גחלים, מהאדים שבתוך הכלי.

 

יש מסעדות שלא באמת עושות את כל התהליך. אבל יש מקומות שכן שווה לנסות. אני צמחונית, אז אני יודעת מהו טעמו של הבשר, מהטאג'ין אכלתי רק את תפוחי האדמה, אכלתי אותו אצל משפחה שאירחה אותי והיה טעים מאוד.

מה שכן מצאתי מאוד טעים ב'מדינות' לאכול - זה במסעדות הפועלים - הכי זול והכי טעים! זה מדהים. בשפשוואן יש מסעדת פועלים אחת מאוד מומלצת - אני לא יודעת אם יש לה שם, מי שהמליץ לי עליה זה הבעלים של הבית אירוח שבו ישנתי.

פשוט להגיע אליה.

אין לי את השם של הבית אירוח, הוא בין הראשונים המופיעים בלונלי פלאנט. 

 

שפשוואן שוכנת למרגלות הרי הריף. אני משפשוואן יצאתי לטיול של כמה ימים בהרים. יש חנות ב'מדינה' שמוכרת דף עם צילום בשחור לבן, של המפה של ההרים. יותר מזה לא מצאתי. אבל גם לא הזדקקתי. קצת מעל שפשוואן יש שם מחנה קיימפינג, שם ישנתי בלילה הראשון, יש מקלחת, עלות סמלית, אני ישנתי שם בלי אוכל רק בשק שינה. ומשם למחרת בבוקר עליתי למעלה. הלכתי בעקבות המלצה בלונלי פלאנט, למרות שזה מומלץ שם, ביום הראשון ראיתי קצת מטיילים. אחר כך זה אתה, נוף, והכפרים שבדרך. האיזור כבר קרוב לגבול עם ספרד אז הרבה כפריים שם מדברים ספרדית. יש בהרים גידול מסיבי של מריחואנה. המון שדות של הצמח.

הכפריים בדרך עזרו לי עם הכוונה - בעיקר ליום השני. הלכתי לכיוון אכשור (מעל אכשור יש כפר יפה שנקרא אוסלאף) היום הראשון הדרך מאוד ברורה. יש כמה אופציות, כמה דרכים ולכמה ימים, אם תרצה אוכל לשלוח לך מהלונלי פלאנט. אני עשיתי מסלול מעגלי שחוזר לשפשוואן ולוקח 3 ימים.

הרי הריף, צפון מרוקו- בדרך בין ושפשוואן לאכשור
הרי הריף, צפון מרוקו 

חשוב - כשאתם רוצים לנסוע משפשוואן למקום אחר - להזמין מקום באוטובוס כמה ימים מראש. כי האוטובוסים שם מתמלאים מהר. יש כמה חברות אוטובוסים. Nejma chamel - חברה מרוקאית -אוטובוסים דיי חורקים וישנים בלי מזגן. CTM - חברה צרפתית, אוטובוסים עם מזגן, חדשים - כמובן שהכרטיס שלהם יותר יקר. חוץ מזה יש עוד חברות שאני לא זוכרת את שמן. בתחנה המרכזית אפשר לבדוק אם אוטובוס אחד מתמלא, אפשר לבדוק בחברה אחרת.

המדינה בשפשוואן
המדינה בשפשוואן

אני משפשוואן נסעתי לפס. (האוטובוסים לפס היו מלאים, היה במקרה מקום לעיר סידי קאסם בדרך לפס, ומהעיר הזאת לקחתי רכבת לפס זה היה פשוט, ויש הרבה רכבות משם לפס)

המדינה של פס מהממת ומעוררת את כל החושים.

 

במדינה של פס אני כן לקחתי מדריך מקומי (עבדול) ושמחה על שעשיתי כך. הוא לקח אותי לאיזורים של הצורפות, הקרמיקה, הבדים, התבלינים, הסנדלרים, איזור שעובדים בו בנחושת, איזור שטיחים, אריגות בדים, איזור הגלביות, השמנים וכמובן האוכל, מאפיות, הרבה מתוקים ועוד ועוד ועוד. במדינה של פס יש גם מדרסה (בית ספר) יפה. הוא גם לקח אותי למסעדת פועלים קטנה שבבוקר הם מגישים מרק פול שנקרא ביסרה, ממליצה לאכול - טעים מאוד!

בפס מסעדה שאכלתי בה והיא אחת מהמומלצות בלונלי פלאנט בביותר במרוקו - מסעדת זוהרה.

מסעדת פועלים במדינה של פס
מרק פול נהדר שמוגש במסעדת הפועלים. מרק הנקרא ביסרה

אם תרצו בפס פגשתי משפחה מקסימה שארחה אותי והכינה את הקוסקוס הכי טעים שאכלתי במרוקו. פגשתי במקרה את אחת מבנות המשפחה ברכבת. והתחברנו.

זה קרה לי הרבה במרוקו ואני מאמינה שזה קורה להרבה מטיילים שמטיילים לבד. פגישות עם מקומיים שמזמינים אותך אליהם. החוויות הכי מדהימות שהיו לי במרוקו היו איתם ובזכותם! הם לא מזמינים אותך כטריק שיווקי, או כדיי שתתן להם כסף. הם מארחים ממש ממש מכל הלב, והם מארחים נפלאים.

רק חשוב להכיר את הנורמות של האירוח - לא אוכלים ביד שמאל. בדרך כלל אוכלים כולם ביחד בכלי מרכזי גדול.  מומלץ להביא איזו שהיא מתנה למשפחה- לא משהו גרנדיוזי - אני הבאתי תמרים, עציץ קטן. כיבוד מינימאלי.. כמו שבאים לארוחת שישי אצל משפחה בארץ.. :-)

משפחה שאירחה אותי בפס
בסיום הארוחה אצל המשפחה מפס

בארוחה הם יפנו אלייך את החלקים הכי טובים בצלחת. נהוג שכל אחד אוכל רק מהאיזור בצלחת שקרוב אליו - אבל לאורח הם יביאו את הכי טוב.

הרבה לא כל כך מכירים את המושג צמחונות אז כדיי להסביר ( ולהיעזר בגוגל כתרגום- למקרה שהם לא מבינים כל כך טוב אנגלית) (במסעדות הרוב כן יודעים מה זה אומר צמחוני, טבעוני עדיין לא…)

האירוח הוא ממש טקס והם אוהבים לעשות אותו. יושבים מדברים… ורק אז אוכלים.

בפס הייתי 3 ימים וזה הרגיש לי כמו מספיק זמן להקדיש למקום

 

 

מפס - לאיפראן עיירה צרפתית יפה. ה-הייסוסייטי של מרוקו - וילות, מזרקות, מדשאות, אגמים, קופים. ממוקמת במרכז האטלס אם רוצים מקום עם חדר מפנק ולא יקר זה המקום. עוד נקודות עניין באיפראן - סורס ויטל, קאסקאד, דה לה ויירז', לה קאסקאד דו רפוז'. נעים ואפילו קצת קריר שם גם באוגוסט.

מאיפראן לבני מלל (6 שעות נסיעה) - יש שם מפלים ומעין. היה פחות מרהיב. מה שהשאיר אותי שם- המשפחה שפגשתי באוטובוס והזמינה אותי אליה. נשארתי אצלם 3 ימים וזו הייתה חוויה מיוחדת ונהדרת.

 

מבני מלל - קזבלנקה - מדינה נחמדה, מסגד גדול ומפואר, נשארתי שם בעיקר בגלל הרצון להאריך את הויזה. חזרתי לראבאט - היה ממש מיותר.- גם כמובן הרצון להאריך את הויזה. משם נסעתי למרקש.

במרקש יש ממש חגיגה כל לילה! זה מדהים לראות איך הם עושים את זה. כל לילה הם מרימים הרבה מאוד דוכנים ויש הופעות ואירועים בכיכר המרכזית ג'מע אל פנה.

מעניין מאוד. גם המדינה נחמדה. יש שם ריאד נחמד שנקרא ARIJ RIAD  שאני ממליצה לישון בו.

 

לא נשארתי הרבה זמן במרקש - הייתי שם גם במשטרה, בלב כבד החלטתי פשוט לנצל את הזמן שלי הכי טוב ולהשלים את מה רציתי עוד בפעם אחרת.

אז באותו היום כבר נסעתי לאימליל שמשם יוצאים לטרקים בהרי האטלס הגבוה. שם נמצא הר הטובקאל שהוא ההר השני הכי גבוה באפריקה אחרי הקלימנג'רו. ונוף משגע!!! גם הצורה שבה הכפרים משתלבים בנוף

תכננתי לעשות טרק של שבעה, שמונה ימים לדעתי עד הפסגה של הטובקאל. בסוף היו לי רק יומיים אז השתדלתי לטפס כמה שאפשר. יש מדריך מקסים, שנקרא Rachid Talaoul שאירח אותי בבית שלו לקוסקוס - אשתו הכינה קוסקוס מאוד טעים

המדריך ראשיד, אשתו ובנם
כרטיס  הביקור שלו
הרי האטלס הרם:

משם לצערי, יום למחרת נסעתי כבר חזרה למרקש, רכבת לקזבלנקה, ומשם טסתי לצרפת, חציתי את הצרפת והגעתי לאי קורסיקה - שם, במקום לעשות טרק בהרי האטלס המרתי את זה לטרק שנקרא ה-GR 20 אחד הטרקים הכי קשים ומאתגרים באירופה, ומיוחד מאוד ביופיו.

 מה הייתי עושה אם היה לי יותר זמן? או מה אעשה בפעם הבאה במרוקו?

דבר ראשון במרוקו בהחלט עשתה לי חשק לחזור אליה. הייתי עושה את הטרק המלא לטובקאל. הייתי נוסעת לווארזאזאת קסבה מעניינת וכנראה מקור הקוסקוס :-)

ומשם לאסיווארה - עיר על הים, ששמעתי וקראתי עליה דברים טובים- ומשם עוד  דרומה לסהרה!

עוד טרק מעניין שקראתי עליו - ברכס ההרים שנקראה מגנום. השני בגובהו במרוקו.

 אם אתה מגיע באמת כבר מדרום- מהסהרה- מסלול אפשרי - סהרה, אסיווארה, ווארזאזאת, מרקש, אימליל והרי האטלס הרם, פס, (או קזבלנקה לפני פס), שפשוואן, טנג'יר.

קצת על הכותבת

לפני הטיול הייתי מדריכת טיולים, גם בצבא. ועכשיו אני לומדת סחר בינלאומי בירושלים.

על הטיול שלי - הייתי בירדן, מרוקו, צרפת, ואתיופיה. באתיופיה פעמיים, הייתי 4 חודשים בספטמבר וביוני נסעתי שוב לאתיופיה לחודש.

כאן לכל שאלה,

ענג.

bottom of page