טיול בנמיביה
שם המחבר: חלי עטיה
תאריך: 1.12.11
חוויות מיוחדות ב10 ימים
טיילתי ברחבי נמיביה במשך 10 ימים, ונהניתי בהם מכל רגע..
הגעתי לוינדהוק שבנמיביה על אוטובוס של חברת Intercape מזמביה. היו לי בראש פחות או יותר מקומות שידעתי שאני רוצה לטייל בהם, וברגע שהגעתי התחלתי לשאול על טיולים מאורגנים או אופציות אחרות. כבר היה ידוע לי שאם אסתמך על תחבורה ציבורית אני לא אגיע לרוב המקומות אליהם תיכננתי להגיע.
הגעתי לאכסניה בשם Cardboard box, (שהיא דרך אגב, אחלה מקום לבלות בו לילה או שניים בוינדהוק) והתחלתי לברר. יש להם המון הצעות לטיולים (חברת Travel bug safaris)- בין 3 ימים לשבועיים, הצעות מאוד מעניינות, אך גם לא זולות.. אני התעניינתי בטיול של 10 ימים, ופגשתי שם זוג אמריקאי שגם הם חיפשו משהו בסגנון. החלטנו לחפש שותף רביעי ולהשכיר רכב.
כעבור כמה שעות מצאנו שותפה קוריאנית לטיול והתחלנו בתכנון המסלול.
במרכז העיר יש המון מידע לתיירים, ומומלץ מאוד להגיע לשם ולשאול את כל השאלות. בנוסף, לשמורות הטבע היותר אטרקטיביות (כמו אטושה וסוסופליי) מומלץ להזמין מקום לינה מראש (אפילו בקמפינג..). ניתן לעשות זאת במשרדי NWR (NAMIBIA WILDLIFE RESORTS) שנמצאים גם כן במרכז העיר.
יום 1:
לאחר בירורים ותיכנונים יצאנו צפונה מוינדהוק אל כפר האמנים- okahandja.
בכפר יש שוק אמנים, וזה מקום מצוין לקניית מזכרות במחירים סבירים (במיוחד כשבאים עם הרכב), רק לא כדאי לשכוח להתמקח על המחיר..:)
משם התכנון היה ללכת לראות "big cats" באחד הפארקים בדרך- Africatשבאוקנג'ימה, אך עד שהגענו- נאמר לנו שם שהכניסה לא מתאפשרת ליום אחד בלבד, חייב ללון שם לילה, והמחיר של לילה אחד הוא די מופרז..
אז ויתרנו והמשכנו צפונה, קברנו את ראשינו בלונלי פלנט בחיפוש אחר אטרקציה אחרת באזור- כפיצוי על הbig cats... לבסוף החלטנו ללכת לראות מטאוריט באיזשהו שטח באזור.
לאחר המון טעויות בדרך הגענו אל המטאוריט, שהיה מעט מאכזב, ומשם המשכנו לgrootfontein- ללון שם את הלילה.
נקודה שניתן לזקוף לזכות נמיביה והNWR זה אתרי הקמפינג שלהם. לאורך כל המדינה פרושים אתרי קמפינג מאוד מושקעים, לרוב עם מקלחות, לפעמים אפילו מטבח, וכל זה במחיר סביר.
יום 2:
בבוקר המחרת נסענו לגן חיות ובריכת מים מרשימה באזור העיר tsumeb, בדרכנו לאטושה. לאחר מכן, המשכנו הלאה- למחנה "נמוטוני"- שם, לאחר הסדרים קצרים, נכנסנו לפארק אטושה. נסענו ברחבי הפארק, ראינו זברות, אימפלות, ג'ירפות וכן הלאה.. ראינו אפילו קרנף שהלך ממש במקביל אלינו ולבסוף עצר להשתכשך בשלולית מים גדולה שהייתה ממש בשולי הדרך. המשכנו עד למחנה "הלאלי"- בלילה ניתן ללכת להשקיף על מאגר המים שיש בסמוך למחנה, והמון פעמים החיות מגיעות לשם בלילה לשתות. אך לא התמזל מזלנו ולא ראינו שום חיה.
יום 3:
בבוקר השני המשכנו לנסוע ברחבי השמורה (הענקית בגודלה..) אך לא ראינו את החיות היותר אטרקטיביות, שקיוינו לראות. כמובן שראינו עוד זברות, ג'ירפות שחובטות אחת בשניה J, וכד'. המשכנו למחנה השלישי- "אוקאקווג'ו" ע"מ לצאת בבוקר המחרת. גם שם יש בריכת מים שניתן לתצפת עליה, אך גם לשם לא הגיעו החיות המיוחלות.. יש לציין שבכל שלושת אתרי הקמפינג באטושה- יש בריכת שחיה נחמדה, מקלחות, שירותים, מטבחונים משותפים, והכל באיכות מאוד טובה.
יום 4:
בבוקר הרביעי נסענו לבקר את שבט ההימבה.
על מנת לעשות זאת נאלצנו לשאול ולברר לא מעט. בסופו של דבר, הגענו למס' טלפון של מישהו שמשפחתו התיידדה עם ההימבה, והם הקימו להם כפר יתומים ונשים באזור העיר קאמאניאב (kamanjab). הגענו אליו, והוא- בתמורה לתשלום סמלי- תרומה לכפר- שלח אותנו אל הכפר, שם חיכה לנו ה"מדריך" שידע אנגלית והסתובב איתנו בכפר המאוד קטן. ראינו את המנהגים ואת אורח החיים של השבט, הם היו נורא נבוכים, אבל אז הגיעו הילדים והתחילו לקפוץ ולהתלהב מהמצלמות שלנו, עשו פרצופים, רקדו ושרו. לאחר מכן נשות הכפר התיישבו במעגל וכל אחת הציגה לראווה את התכשיטים שהיא מכינה כדי שנקנה מהן מזכרות. יש להם תכשיטים מיוחדים שלא רואים בכל "שוק", לכן נחמד לקנות משם מזכרות ייחודיות יותר.
בסוף היום המשכנו בנסיעה ועצרנו לקניות ושינה בעיר קוריאקסס (khorixas).
יום 5:
משם נסענו לטווילפונטיין (twyfelfontein), ראינו שם את ציורי הבושמנים על הסלעים. יש שם טיול של בערך שעה באזור ממש יפה וגם מוזיאון קטן שמסביר ומתאר עוד על חיי הבושמנים ועל תופעות טבע באזור.
החלטנו לנצל את שהותינו באזור ולראות עוד מקום באזור- "burnt mountain"- הר שפשוט נראה שרוף- כמעט שחור.. משם נסענו לכיוון brandberg mountain"- בתקווה לראות את השקיעה מהצד המערבי שלו, ולישון באתר UGAB RIVER - SAVE THE RHINO. .הנסיעה,דרך העיר UIS, הייתה ארוכה מאוד - נסיעה במרחבים מדהימים ביופיים, אך ללא מושג לגבי המיקום שלנו והמרחק יחסית לאתר הלינה. לא היה שום שילוט, בשלב מסוים הנסיעה הפכה למעט מסוכנת כשהופיעו להם סלעים משוננים בשולי הדרך הצרה, והמרחבים מבודדים- ללא שום נפש חיה.. עד שלבסוף התגלה לנו שלט קטנטן שסימן לנו את הקילומטרים האחרונים- והיותר מסוכנים של הנסיעה..
בסופו של דבר הגענו לאחר השקיעה אך בשלום אל אתר הקמפינג- האתר טבעי לחלוטין- כל רכב (אנחנו היינו הרכב היחיד) חונה מתחת לעץ, יש מחיצת במבוק שמסמלת את "שטחנו" ושלט מסביר פנים שמזהיר אותנו מפניי אריות ופילים שעלולים להימצא באזור- camping at your own risk.." . קנינו עץ להבעיר אש, הבערנו לנו מדורה נחמדה, אפילו אכלנו מרשמלו, והלכנו לישון.
יום 6:
ביום הבא נסענו מערבה עד לקו החוף, שם נסענו לאורך ה"סקלטון קואסט"- ראינו מספר אוניות טרופות, ועצרנו בcape-cross - מושבה עצומה של כלבי ים- המון המון המון כלבי ים, יש ריח ממש מסריח, אבל החוויה ממש משעשעת..
משם המשכנו לסוואקופמונד, התמקמנו בעיר עם מעט ציוויליזציה- באכסניה שנקראת "desert sky backpackers". סוואקופמונד היא עיר תיירותית מאוד, אך לא יתר על המידה. מאוד נחמדה- עם בתים צבעוניים שמקשטים את רצועת החוף המדהימה, מגדלור ומזח קריר עם נוף לאוקיינוס האינסופי..
העיר מציעה מגוון אטרקציות (ניתן לתאם הכל דרך האכסניה)- צניחה חופשית, גלישת חולות, טיסת נופים, טרקטורונים בחולות ועוד.. בנוסף, יש המון בתי קפה נחמדים, מסעדות, אינטרנט מהיר וזול (הכל יחסי..) מרכזי קניות וגם מזכרות (יקרות יותר..)
בילינו 2 לילות בסווקופמונד, כאשר ביום השני שם- התפצלנו וכל אחד עשה מה שרצה.
יום 7:
אני עשיתי את גלישת החולות- היה ממש כיף, פשוט לגלוש מהדיונות שם במהירות אדירה, להתרסק קצת בתוך החול, אבל מיד להמשיך לקצה הדיונה הבאה ולגלוש בשנית..
מיד אחר כך נסעתי לאזור הצניחה החופשית. באמת מומלץ!! לדעתי- אחד המקומות היותר מוצלחים לצנוח מעליהם. אוקיינוס כחול מצד אחד- מהצד השני דיונות עצומות של חול- פשוט מרהיב, חוויה מדהימה. איך שהגענו לאדמה רציתי לקפוץ שוב..
בערב התקבצנו כולנו, אכלנו פיצה במסעדה מאוד נחמדה, והתארגנו לנסיעה ביום למחרת.
יום 8:
בבוקר התחלנו בטיפוס על דיונה 7. הדיונה נמצאת ממש ביציאה מהעיר, ולמרגלותיה יש כמה עצי דקל שביחד עם הדיונה והשמיים הכחולים יוצרים תמונה נפלאה- כמו נווה מדבר (רק בלי המים..) לאחר מכן המשכנו בנסיעה דרומה - בכיוון ססריאם, סוסופליי.. הדיונות האדומות..
בדרך- יש תחנת דלק עם מסעדה נחמדה מאוד- סוליטייר (solitaire)- הגענו לשם לאחר שנתקלנו בכתבה שראינו בעיתון- על פאי התפוחים שלהם, ואכן- הפאי היה שווה כל ביסJ
הגענו לססריאם ממש לפני השקיעה, ונכנסנו הלאה- לסוסופליי (חייב רכב 4X4 כדי להיכנס פנימה. במידה ואין- המקום מפעיל שירות הסעות לשם) בכניסה יש את דיונה 45- מכל הגלויות שראיתם.. ניסינו לטפס גם עליה, אבל לא הצלחנו במשימה- הרוח פשוט לא נתנה לנו להמשיך.. החול עף לעיניים, לדרכי הנשימה, ופשוט- אם הטבע לא רוצה- זה לא יקרה..
המשכנו אל תוך סוסופליי- המקום מדהים. בדיוק החלה השקיעה, השמיים נצבעו בכחול כהה- סגול, הדיונות שינו את צבען מאדום לחום מהגוני, האדמה פתאום אפורה, הכל קסום.
ברגע שהחשיך חזרנו אחורה- השערים נסגרים בשעות מסויימות- ונסענו למחנה. גם שם היו מקלחות חמות, שירותים, והיה גם מטבח משותף שהיה ממש נוח.
יום 9:
למחרת חזרנו בזריחה לסוסופליי- לראות את הצבעים משתנים בחזרה. טיילנו , כל אחד בכיוונו- רגלית- בדיונות, חצינו אותן, הקפנו, התהלכנו בין הדיונות כשבויים בקסמן. לפתע נצנץ משהו מרחוק. התקדמתי עוד ועוד, ולהפתעתי מצאתי שם מים. בין כל הדיונות- על האדמה הצחיחה שלאט לאט החלה לשנות את מרקמה מצאתי מים. ואימפלה שותה מהם, עוד לפני שהשמש הספיקה להעיף מבט..
הייתי מהופנטת למראה היופי הקסום של המקום, מההפתעה של המים שם (מה שאחר כך הסתבר כתופעה שקורית אחת לתשע שנים, כאשר החורף ממש חזק- נשארים מעט מים בין הדיונות). לאחר זמן מה מצאתי את שלושת שותפי לטיול וקראתי להם לבוא ולראות את פשר העניין- גם הם היו מהופנטים, ויצאו משם כמה תמונות ממש טובות..
לאחר מכן- התהלכנו ב dead vley- שם האדמה אפרפרה- במרקם מיוחד, ויש גזעים בודדים של עצים שמתו כבר- גם אותם אפשר להפוך לגלויה.. פשוט נוף מהפנט..
מבחינתי- סוסופליי הוא באמת אחד המקומות היותר מדהימים שקיימים בטבע. החול האינסופי בצבעו המיוחד שם, השקט בין כל הדיונות, החול שזז לאיטו בלי שבכלל שמים לב אליו, השליטה שלו בנו. הקסם ששולט בהליכה שם. פשוט להסתובב לבדך בין כל החול הזה, ללכת לאן שהטבע לוקח אותך ולגלות מה הוא צופן בחובו. אפשר לבלות שם שעות על גבי שעות, זריחות על גבי שקיעות, ולא נראה לי שיימאס למישהו.
לאחר כמה שעות, חזרנו לססריאם- הלכנו לבקר גם בקניון ססריאם- ממש נחמד, יש קצת מים, קצת טיפוס, קצת ירידה.. אפשר לנצל את הצל שם ולאכול ארוחת צהריים בתןך הקניון..
מססריאם נסענו מזרחה, לבלות את הלילה האחרון שלנו בטירה קסומה כלשהי בדרום- DUWISIB CASTLE.
הטירה מסתבר, היא מוזיאון עם אתר קמפינג בסמוך אליו, ולצערנו המוזיאון נסגר בשש בערב, ככה שלא ממש היינו בתוך הטירה, אבל היא נראתה ממש כמו באגדות, ומאחוריה היה אתר קמפינג לא רע בכלל.
יום 10:
עם בוקר- לפני הזריחה- התחלנו בנסיעה הארוכה חזרה לוינדהוק, שם החזרנו את הרכב, ללא שום בעיות, שהינו כמה שעות באכסניה שונה מהקודמת- קמיליון- שמסתבר שגם אצלהם ממש נחמד, יש בר, יש בריכה, יש טיולים מאורגנים, ויש אפשרות להשאיר חפצים חצי יום- עד שיגיע האוטובוס לקייפטאון.. נפרדנו כולנו לשלום והמשכנו לדרכנו..
