דרום אפריקה - סיכומו של מסע
שם המחברת: קרן קרמר
תאריך: 20/4/2017
אפריקה אפריקה – סיכומו של מסע
טסנו 2 הורים, בת 15.5, בן 13 ובת כמעט 8 לכבוש את היבשת השחורה. משך הטיול 18 ימים.
נסענו עם אית'יופיאן איירוויז. מטוסים חדשים, סבירים לחלוטין. אוכל מזעזע. שדה התעופה באדיס צפוף, מסריח, לא נקי, לא נעים. אם יש המתנה של יותר משעות בודדות מומלץ לצאת אל העיר.
נחתנו אחה"צ ביוהנסבורג, חיכה לנו שאטל של ה b&b (בשכונת קמפטון פארק, קרוב לשדה) ותוך חמש דקות הגענו לחדר הענק שלנו, עם המדשאות סביבו. זה היה הלילה היחיד שכולנו ישנו באותו חדר. אחה"צ בקשנו מהנהג שיוריד אותנו בקניון קרוב, יצאנו לקנות כרטיס סים, לאכול ואחרי יום ארוך של טיסות חזרנו והלכנו לישון בשעה מוקדמת.
ליווינגסטון
למחרת בבוקר הייתה לנו טיסה ללוינגסטון זמביה, במטרה להגשים חלום משפחתי של לראות את מפלי ויקטוריה.
בשדה התעופה יש אפשרות לעשות ויזה משולבת שכולל בתוכה כניסה לזמביה, זימבאבוואה ובוטסוואנה. רק המבוגרים משלמים (יש קאטצ', כי כשנכנסים לזימבבוואה אז מסתבר שגם הילדים צריכים לשלם על ויזה, אז פשוט מוסיפים שם את הכסף של הויזות של הילדים).
ליווינגסטון נמצאת 5-6 ק"מ ממפלי ויקטוריה. כשטסים מעל העיר רואים את ה"עשן" מהמפלים, ובדרך ללודג' רואים אותו כל הזמן ברקע. המפלים מדהימים. עוצמתיים. מופלאים. טוענים שמהצד של זמביה מרגישים את המפלים, מהצד של זימבאבוואה רואים אותם. לא לגמרי מדויק – משני הצדדים מרגישים אותם היטב, אם כי מהצד הזמבי – אתם פשוט מהלכים בתוך הספריי, נרטבים עד לשד העצמות. הרעש של המים, הזרימה, הניתוזים – התהלכנו כמה שעות טובות (יש מסלול מאד מאורגן, גשרים, נקודות תצפית), ספוגי מים ומאושרים. אפשר לשכור במקום מעילי גשם. שימו לב – מסתובבים במקום מדריכים רשמיים ומדריכים לא רשמיים שדי "נטפלים" אליכם, מראים לכם את המסלול, נותנים הסברים ואז מבקשים כסף.
מפלי ויקטוריה מהצד הזמבי
איזור המפלים עמוס באטרקציות ויקר בטירוף. כל אטרקציה עולה בין 90-1200 דולר אמריקאי לאדם (!!) וכוללת פעילות של 20 דקות עד שעתיים-שלוש, בהתאם לפעילות. למעשה, 4 לילות בזמביה עלו לנו כמו כל שאר הטיול יחד. סוג האטקרציות גם תלויות בעונה ויש דברים שלא כיולנו לעשות כי היה יותר מידי מים במפלים (אין רפטינג באפריל, אין גישה לאי השטן, אין סירות מהירות) בחרנו בספארי על נהר הזמביזי (שכלל עדר פילים שחצה את המים מולנו, היפופוטם, קרוקודילים ושפע ציפורים)
והליכה עם צ'יטות/משחק עם כפירי אריות (תוכנית שאוספת גורים יתומים/פצועים/מוזנחים, מטפלת בהם במטרה להחזיר אותם לשמורות הטבע אח"כ).
באחד הימים חצינו את הגבול לעיר ויקטוריה פולס, בצד הזימבאבוואני. ויקטוריה פולס היא עיר תיירותית בהרבה מליווינגסטון, רחוב של מסעדות וחנויות תיירים. מעבר הגבול הוא על גשר שפשוט חוצים (הגשר של הבאנג'י), ממלאים טפסים/משלמים בביקורת גבולות ומוצאים את עצמיכם במפלים עצמם. האוכל בצד הזה יותר מוצלח, ויש תחושה משמעותית נעימה יותר כאן. בשני הצדדים המון רוכלים שמנסים די באגרסיביות למכור לכם פסלונים/בדים/פילים/אלוהים יודע מה. כאן גם עשינו דייג על הזמביזי והקטנה הצליחה לדוג שני שפמנונים.
בדיעבד – היה צריך לעשות לילה פחות, כלומר – גג 3 לילות באיזור המפלים.
פילנסברג
חזרנו ליוהנסבורג ושם חיכה לנו נהג שלקח אותנו למלון קווה מריטן שבתוך הספארי של פילנסברג (שעתיים מיונהסבורג). מלון מהמם. עם החדר מקבלים נסיעת ספארי (game drive) אחד לכל לילה במלון והמחיר כולל גם ארוחת בוקר (מופלאה) וארוחת ערב (נהדרת). כשהגענו בקשו מאיתנו להתארגן מהר ולקחנו אותנו ל bush braai, שזה פשוט ברביקיו באמצע השמורה. בדרך ראינו צ'יטה.
בבוקר קפצנו לסאן סיטי (סוג של ווגאס) – מלבד הקאזינו ומשחקי הוידאו יש שם גם פארק מים נחמד ומבוך גדול. העברנו בקלות 5 שעות (ויכולנו עוד). חזרנו למלון ויצאנו לעוד נסיעה בספארי ועוד אחד שוב למחרת בבוקר. ראינו המוני חיות, ומלבד באפלו – ראינו את חמשת הגדולים. ג'ירפות, זברות, פילים, קרנפים, גנו ועוד ועוד ועוד. באותו ערב, כשהיינו כבר בדרך חזרה, הקיף אותנו עדר פילים שפשוט סירב לתת לנו לעבור. הקיף ברמה שאם הייתי מוציאה יד מהחלון – הייתי נוגעת בהם. הנהג פשוט דרדר את הרכב, כל פעם כמה ס"מ, עד שהפילים התייאשנו מהמשחק ושחררו אותנו.
עדר פילים שלא נתן לנו לעבור, רואים את המראה של הרכב בתמונה
קייפטאון
מפילנסברג טסנו לקייפטאון (יש טיסות פעמיים בשבוע, שדה תעופה פצפון, אין שם שתיה או אוכל), ושם בשדה אספנו את האוטו. הנהיגה בצד שמאל לא הייתה קשה (מלבד כמה וישרים שהופעלו בטעות במקום איתות), הכבישים משולטים, טובים, הנהגים מאד מאד רגועים ומנומסים. מה שכן – יש מרחקים עצומים בין תחנות דלק, אז כשרואים אחת מתדלקים. לא משנה כמה יש לכם במיכל.
קייפטאון מופלאה, ויכולנו להוסיף עוד ימים בקלות. המלון דירות שלנו היה 5 דקות הליכה מהווטרפרונט, איזור של קניות, מסעדות ובילויים. תחושה מאד בטוחה, אין בעיה ללכת ברגל בלילה.
הפעילויות שעשינו היו צלילה באקווריום (בכלל, האקווריום מאד חמוד, מעביר שעתיים שלוש בכיף),
עליה ברכבל על הר השולחן (להזמין באינטרנט כרטיסים. חוסך התמנה של שעה וחצי בקופות!). אפשר להזמין יום קודם, בהתאם לדיווחי מזג האויר. אם אפרורי אין טעם לעלות, בהנחה שאפשר בכלל. יום אחר נסענו לסיימונסטאון (חוף עם פינגווינים לאורכו) ולכף התקווה הטובה. היו עוד המוני מקומות ברשימה שלנו ופשוט לא הספקנו. צריך עוד ימים שם!
איזור היינות
נסענו ללילה אחד לפרנצ'הוק, איזור היינות. בערך שעה נסיעה מקייפטאון. יש שם טראם שנוסע בין היקבים, בוחרים היכן לעצור, ברבה מהיקבים יש שילובים של טעימות יין פלוס שוקולד/גבינות/נקניקים וכו, או משחקיות, מדשאות ועוד, אז גם הילדים נהנו. איזור היינות מדהים ביופיו, מזכיר את דרום צרפת או את פירנצה. כרמים ענקיים מוקפים בהרים, עיירות קטנות וחמודות, תחושה של רוגע ושלווה.
קייפ אגהולר
בגלל חלום נושן של בעלי, נסענו משם לקייפ אגלור, שזו הנקודה הדרומית ביותר באפריקה. מבחינתינו היה מיותר. נסיעה ארוכה ומייגעת שמובילה ל...כלום. שלט, מגדלור ושמועות על מנטרה ידידותית שאפשר להאכיל וזהו. רכבנו על סוסים בסביבה, רכיבה יפהפיה על חוף הים (מתאימה גם לאנשים שמעולם לא רכבו בעבר), אבל זה באמת אפשר לעשות בכל מקום.
אאוטסהורן
המשכנו לאאוטסהורן. עיר נחמדה שכלכלתה מבוססת על תעשיית יענים ועל מערות הקנגו. המערות מהממות, מערת נטיפים גדולה ומשגעת. יש מסלול רגיל, של שעה ויש מסלול הרפתקני שכולל זחילה בכל מיני חורים וכוכים. יש בתוך המבנה קופסה עם פתחים שמדמים את גודל הפתחים בהם זוחלים ואפשר להחליט אם מנסים או לא.
עוד הפתעה לטובה הייתה ה wild life ranch, גן חיות שמתמקד באינטראקציה עם החיות. בעלי ובני צללו עם קרוקודיל (אפשר מגיל 5), טוענים שזו הייתה חוויה מופלאה. אני והבנות שיחקנו עם איגוואנת ענק והיה גם איזור של האכלת ציפורים ועוד. תמונות מכל האינטראקציות אפשר לקנות ב 180 ראנד ומקבלים דיסק און קיי עם מאות תמונות. מעבר לזה גם ישבנו/רכבנו/האכלנו יענים.
פלטנברג ביי והסביבה
מאאוטסהורן נסענו לפלטנברג ביי (פלט, בקיצור). פלט ממוקמת בצורה מאד מרכזית לאטרקציות של הגארדן רוט, ומקום נהדר להתמקם בו לכמה לילות (או לעבור לגור שם. עיר נקיה, מטופחת, יפה). יש בפלט שמורת טבע בשם רוברג, עם מספר מסלולים שונים. בחרנו את המסלול האמצעי (5 ק"מ), טיפסנו אבנים, רצנו בדיונות חול, ראינו כלבי ים, הלכנו על הים. היה מקסים (ולא פשוט, בלשון המעטה. לא מתאים לילדים קטנים יותר אלא אם הם במנשא). מזג האויר היה מעט אפרורי ועם רוחות, אז לא יכולנו לשחות עם כלבי ים כמו שרצינו. חוף הים קסום, ויעד שווה ביותר בחורף שלנו, לחופשה שמשלבת בטן-גב ואטרקציות. בעיר ניינסה עשינו שייט סביב המפרץ.
שמורת רוברג, טיפוס על סלעים, מדרגות, ריצה בדיונות חול וכלבי ים
נסענו לשמורת ציצקמה ליום (בפעם הבאה ישנים שם. יש בקתות מהממות של רשות הפארקים). התחלנו מזיפ ליין (אומגות). יש שני מקומות. באחד יש מסלול של 3.5 שעות מעל צמרות העצים. חובה להזמין מקום מראש. בחרנו דווקא את השני, מסלול של שעה שמזגזג מעל נהר ומפל קטן. למי שלא עושה את הזיפ ליין יש דק עץ שהולך לאורך כל המסלול ואפשר לראות את המשפחה. אחרי הראשון זה לא מפחיד, רק מלהיב ומהנה. אפשר מגיל 5 אם אני לא טועה.
משם נסענו לגשר התלוי בסטורם ריברס. מסלול ארוך, עם המוני מדרגות, שעובר בתוך יער גשם מעל חוף הים. עוצר נשימה. במקום אפשר לעשות גם קייאקים, מזרוני ים וצלילה. רשמנו לעצמנו לפעם הבאה.
יש לנו המון מה ללמוד מהפארקים הלאומיים בדרא"פ. נקיים, שירותים מסודרים מבריקים, חנויות ומסעדות, בקתות מקסימות, איזורים מיועדים לברביקיו ואף אחד לא אוכל, מלכלך, עושה משהו אסור. לא ראינו פיסת ניר אחת לאורך המסלולים או טיפת לכלוך. תענוג.
אדדו, ליד פורט אליזבת
היינו צריכים לטוס חזרה ליוהנסבורג דרך פורט אליזבת אז נסענו לשמורת אדדו, ושם – בשמורה פרטית צמודה, רכבנו, האכלנו וליטפנו פילים. בדיעבד – היינו צריכים לעשות את הפעילות הזו בפלט (יש גם) ולחסוך את הנסיעה הארוכה. הפעילות עצמה יקרה, אבל באמת של פעם בחיים, ואפילו ראינו גור זברות בן חמישה ימים, יונק.
פורט אליזבת' לא נעימה. היא מלוכלכת ורועשת. מציעה לכמה שפחות זמן (ואם אפשר – לתכנן מראש לטוס ליוהנסבורג דרך ג'ורג' ולא משם).
לסיכום
עוד נקודות – בכל המקומות ישנו ב b&b שהזמנתי דרך בוקינג. בתים גדולים, מרווים ומאבזרים. הדרך היחידה שמתאימה למשפחה לטעמי. בסוף כל יום לכל אחד היה פינה של שקט.
וי פי – קנינו סים מקומי + חבילת גלישה אחת מהארץ. יש הרבה איזורים שאין אינטרנט, בערים יש, ספורדית. חיסלנו כמויות ג'יגה מטורפות (בכל זאת נסיעות ארוכות עם מתבגרים)
חושך – כשמחשיך אז חושך. מצריים. אין תאורה על הכבישים. ממליצה בחום לכוון להגיע ליעדים לפני רדת החשיכה. זה לא מפחיד, אבל בהחלט לא נעים. במיוחד בכבישים ההרריים המפותלים.
דלק – כמו שאמרתי – לתדלק כשמוצאים. תמיד.
אוכל – מופלא מופלא מופלא. לעולם לא נוכל לאכול בשר שוב בארץ. המחירים הם אותו דבר בשקלים וברנד (סטייק 300 גרם 120 רנד), ואז מחלקים ב 3.5. כלומר – זול. אכלנו טוב והרבה. ממליצה במיוחד לנסות סוגי בילטונג (בשר מיובש) שונים.
שירותיות – מופלאה. עוזרים, נעימים, מסבירים. בצימרים מייעצים, נותנים ארוחות, פינוקים, שירותי כביסה.
מחירים – זול. הכניסה לפארקים עלה לנו בממוצע 1000 שקלים למשפחה, האטרקציות השונות היו לנו זולות. שילמנו פי 3, 4, 5 ויותר על פעילויות מקבילות בארצות אחרות (שלא נאמר בישראל).
הכי חשוב – תעודות לידה של הילדים!!!!! לא מעלים אתכם על מטוס לדרא"פ בלי תעודת לידה מלאה, מקורית, באנגלית של הילדים. להיכנס לאתר משרד הפנים, למלא את המידע ומקבלים תוך 4 ימים בדואר. הורידו אנשים מהטיסה שלנו בגלל זה.
כרטיסי אשראי – מומלץ להגיע עם יותר מסוג אחד. היו לנו מקומות שהסתבכנו עם הויזה, היו מקומות שלא קיבלו אמריקן אקספרס. חובה לדעת את הקוד של הכספומט, מכניסים אותו בכל קניה.
היה קסום.
קצת על הכותבים
טסנו 2 הורים, בת 15.5, בן 13 ובת כמעט 8, לטיול של שבועיים וחצי, לכבוש את היבשת השחורה!