סיכום אוגנדה
שמות המחברות: אביטל לדר והדס גונן
תאריך: 07/09/2017
סיכום אוגדה - זהירות זה ארוך...
הטיול שלנו לאפריקה נבנה על ידי שיחות, המוני שיחות, עם אנשים מהקבוצה בפייסבוק והווטאספ, בלעדיהם הטיול לא היה נבנה. אין המון מידע אינטרנטי (כשטסנו אתר מזונגו עוד לא לגמרי עלה באופן מלא) וספרים בעברית. את אפריקה קל לבנות מסיפורים של אחרים וסבלנותם. אז כבר אומרת שמזמינה, גם את קוראי הפוסט בעוד שנה, לפנות ולשאול ונענה בשמחה. אעלה גם על קניה וזנזיבר בפוסט נפרד.
כתבתי את הפוסט הזה כמו שהיית רוצה לקרוא אותו לפני הטיסה וניסיתי לתת קצת טעימות בתמונות, כוללת עלויות לאורך הדרך וגם הסך הכללי בסוף. מקווה שיועיל. מקנאה ברמות בכל מי שטס – אפריקה מדהימה!! לא פשוטה אבל עוצמתית וחוויתית בטירוף. יבשת בראשית מיוחדת.
והיי.. קבענו את היעד הבא – אז אולי נתראה באתיופיה.
טסנו ב27.9.16 לחודש וחצי. שתי נשים. טיסות הלוך לאוגנדה וחזור מאדיס עלה לזוג 1100 דולר עם אתיופיאן איירלינס. עשו לנו בעיות בנתבג ונאלצנו לקנות כרטיסי יציאה מאוגנדה (אתיופיאן איירלינס מחייבים כרטיסי יציאה בדרך שבה באים עם החברה שאיתה באים כמובן.. שזה אומר כרטיסים שלהם). שאר החברות לא. באוגנדה לא ביקשו). הזמנו ביום הטיסה דרך אקספידיה ע ביטול של 24 שעות חינם. כשנחתנו באוגנדה קנינו סים מקומי עם אינטרנט וביטלנו את הכרטיסים.
באוגנדה טיילנו 3 שבועות. אציין שלא נסענו עם בודה בודה כמעט, אכלנו לרוב במסעדות של מקומות הלינה ולא במקומי מלבד אוכל דרכים (רולקס זה דבר מדהים) ומידי פעם.. ארוחות ערב ובוקר קנינו במכולות (לחמניות ממרחים דגנים פירות וירקות ושתייה מיוחדת).
טיסות – ישראל- אוגנדה. קונקשן שעתיים באדיס.
**מסלול – אנטבה-קמפלה-בוניוני-קטונגרו-פורט פורטל מכתשים- קמפלה-מסינדי-קמפלה- ג'ינג'ה- סיפי פולס- ג'ינג'ה ומעבר לקניה.
**טיפים –
-לא נהוג לתת טיפים ;) וגם אם נותנים תזכרו שהיחסיות היא ממש לא של הארץ. משכורת של עובד פשוט בגסטהאוס בקמפלה עומד על 300 אלף בחודש עם אוכל, עובד סדרן במכולת 50 אלף (ביזיוני גם בעיניהם) - כדי לסבר יחסיות. וגם אז לרוב לא משלמים בזמן, ברמת חודשים.
-תשאלו שאלות, תסתקרנו. תתחברו. תעצרו לומר שלום – לפעמים זה יעיק, להיות הלבן שכולם מסתכלים עליו אבל עבורם זה מרגש – עבורם זו לא חויה שגרתית. תתיחסו לזה. תכבדו את זה.
-תזכרו להיות אנושיים – מישהי פעם אחת רכנה לעברנו כשדיברנו איתה, אמרנו לה שתקום. הם תופסים איש לבן כמעמד גבוה מהם – אנחנו לא איפשרנו להם כל עוד יכולנו והם לא התעקשו יותר חזק, אז הפסקנו כדי לא להעליב.
-רוב האנשים פשוט רוצים להיות חברים שלכם, האוגנדיים מאוד מאוד חברותיים. לרובם אין אינטרס. אתם מביאים להם את עולם הגדול והם מאוד רוצים לשמוע. גם בתוך אוגנדה הם לא זזים הרבה כי אין כסף.. לעובדת אחת שהתחברנו אליה בקמפלה ונפגשנו רבות הבאנו אננס והרבה תמונות מאזור הולדתה וזה היה אחד הדברים המרגשים.
-קמפלה הכי פחות נעימה – גם בעומסים שלה.. ירידה מאוטובוסים היא מוקש לנשים לצערי, עטים עליך, לוקחים לך את התיקף וגם קצת נוגעים. תדעו להגיד לא, וגם לצעוק עליהם בלי בושה – זה ירחיק. תבקשו ממישהו שהתחברתם אליו באוטובוס לרדת איתכם – זה עוזר. לא להבהל – זו לא מדינה עולם שלישית שונה משאר המקומות – תרבות פטריארכלית רצינית, אבל כן להיות עם מודעות.. אנחנו גילינו שלהגיד נשואות לא עוזר, לומר שאבא לא מסכים עוזר מאוד חח.. צריך להבין את התרבות.
-כשהיינו בארץ תהינו למה כולם זרמו על לדבר איתנו שעה בווטסאפ בעודם באפריקה, כשהגענו לאפריקה גילינו שכשהחושך יורד, אין מה לעשות ;) אז כל הגוף הסתנכן לזמן אפריקה.. בשעה 9 במיטה וקמים מוקדם באור. בהתחלה זה מוזר ומשעמם, אחרי זה מתרגלים וזה נחמד. מומלץ לקחת גם ספרים.
-בירה מקומית בפאב כפרי מוכן במקום – זה דוחה וחמוץ, אבל אחלה חויה ;)
****התחלנו – ****
נחתנו באנטבה בערב ולקחנו מונית עם פיטר (המדהים, כל המן נסענו איתו) ב60 אלף שילינג. מצאנו זוג נוסף בטיסה וחלקנו איתו את המונית.
**קמפלה – (אתחום בפעם אחת, למרות שהגענו אליה מספר פעמים) ישנו כל פעם בניו סיטי אנקס – חדר זוגי עם שירוקלחת, 60 אלף שילינג. פעם אחת ישנו בHBT ב70 אלף עם מזגן. החדרים פגומים כל פעם משהו אחר מקולקל.. חתכנו אחרי לילה חזרה לניו סיטי.
מסעדות – הודית צמודה לניו סיטי אנקס – טעימה ולא זולה. מופיעה במפות. דקה הליכה משם יש את קפה מוקה מסעדה מערבית לחלוטין. לא זול אבל כשמתגעגעים לאוכל מוכר.. זה המקום.
שוק אומנויות – בעצם שלושה שווקים צמודים אחד לשני – המזכרות הכי זולות שמצאנו לאורך הטיול. קנינו שם תיק ואותו מילאנו (:
מכבסה מערבית – בעקרון בכל מקום כיבסנו ביד, אבל הצטברו הרבה מאוד בגדים.. מרחוב הראשי מתחת לניו סיטי אנקס יש מכבסה מערבית מצוינת – לא זולה. הוספנו אותה בטיפים באתר מזונגו. למקום קוראים spot clean. בראשון כמובן סגור..
ליד ניו סיטי אנקס יש מוקד של MTN הכי זול לקנות סים שם וגם להטעין. הסים שקנינו בנמל תעופה לא הופעל ולכן גם הגענו לשם.. בכללי לא ממליצות לקנות בנמל תעופה שלהם את הסים – יותר יקר וגם רוב מי שפגשנו שקנה שם התלונן על בעיה אחרת..
**בוניוני – לקחנו פוסט באס לקאבלה (משם ממשיכים לבוניוני), מונית עם פיטר עלתה לנו 10 אלף, זה קרוב לניו סיטי אנקס. אוטובוס עלה לנו 25 אלף לאדם. האוטובוס יוצא בשעה קבועה או על פי מילוי. הגענו ב6 וחצי יצאנו ב7 ורבע. כי האוטובוס התמלא. עדיף להגיע מוקדם – יש כאלו שמתייבשים שם עד שעת היציאה ויש כאלו שיוצאים מהר כי האוטובוס מתמלא.. בכל מקרה זה עדיף על לפספס.. האוטובוס הכי בטיחותי.
למי שזקוק למידע הזה – יש שם כלב שמחפש סמים בתיקים.
ידענו שאנחנו הולכות לישון אצל רוברט אז ביקשנו ממנו לשלוח לנו מונית שתאסוף אותנו מקאבלה. הנהג מילטון היה חצי מדריך ועלה 35 אלף.. סיפר כל הדרך על המקום. ממש אחלה. יש חדרים לתרמילאים ויש חדרים מפנקים. החלטנו להתפנק (ירח דבש בכל זאת). שילמנו 40 דולר ללילה, הבנו שמאז עלו המחירים. המקום פשוט גן עדן. גם היחס וגם העיצוב. מאוד ממליצות למי שבוחר להתפנק. שהינו שם שבוע מרוב שהיה לנו מדהים. פשוט נחנו.
לא ממליצה לקחת בודה בודה באזור אם גשום – הדרך מאוד בוצית ומסוכנת וכמה אנשים שפגשנו החליקו שם. אם יבש, אז סבבה.
אטרקציות – בעקרון טיילנו סביב האגם, דניס מנהל המקום בפועל טייל איתנו לכיף. היינו לבד במתחם אז לא הייתה בעיה. עשינו שיט בסיר עם ג'יימס – בשום אופן לא, מטרידן מינית ברמות דוחות. וג לקח הרבה כסף - 90 אלף, פעורות באוגנדה שילמנו. אחרי זה גילינו שהוא הגזים. בדיעבד סיפרנו לדניס והוא כעס, הם הפסיקו לעבוד איתו. שווה לשאול מי מהמקום כמה אמור לעלות כל טיול – הם יודעים.=, כאשר אתם בוטחים בהם כמובן. לא עצרנו בשום אי רק הקפנו את מחציתם, עלינו לשוק המקומי – שם אכלנו את הרולקס הכי טעים כלנו באוגדה (:
**קטונגרו – עקב פציעה טרייה (בטון, מים ונעליים מחליקות..) החלטנו שאנחנו לא הולכות לעשות את המסע לקטונגרו (החלפה של מטאטו) בתחב"צ. לקחנו את מילטון. שוב, פעורות מספר 2, שילמנו לו 300 אלף על הטיול – אבל ניצלנו את הכסף עד תום. עצרנו בכל מקום שרצינו ובילינו בו.
מילטון אסף אותנו בבוקר, משם נסענו לכפרים הסמוכים (לא בדרך) למטעי אננסים. מדהים.. חזרנו לקאבלה קנינו קצת אוכל והתחלנו בנסיעה. בדרך עצרנו במטעי תה, בשוק מקומי מחוזי ענק שמתרחש אחת לחודש (בשיא המקריות..) שם קנינו דברים שלא ראינו במקומות אחרים וחווינו חוויה מטורפת אמיתית של להיות במקום של מקומיים, באותנטיות – אם באפריקה את מרגיש מוזנגו בכל מקום, שם זה הורגש הכי הרבה, הם ממש לא רגילים ללבנים בשוק הזה.
עצרנו במעיינות הצ'תגעת, וליד חיות בדרך לקטונגרו. כשכמובן כל הדרך מלווה בהסברים על הכפרים, ייחוד, ההבדלים בין זני הבננות, מנהגים מקומיים וחוקי בנייה ונהיגה מעניינים (בצדי הדרך ניתן לפגוש מן מצבות קטנות לבנות שכתוב עליהם UNRA – תהינו מה הם, וגילינו – זה סימון למקומים עד איפה אפשר לבנות. אסור לבנות מעבר להם – כאילו הגדרה שך חצי מטר מהכביש לא תספיק.. יש עוד כמה אם זה מעניין מישהו ארחיב).
**קטונגרו – ישנו בטמבו – מזעזע. ברמות. עפים על עצמם במחיר, למרות שהורדנו אותם. באמת התכלבות במחיר יקר – מלא חרקים בחדר, מצעים מלוכלכים, חדר מסריח, פשוט לא נעים וממש לא זול. שילמנו בערך 35 אלף אחרי מיקוח. ולא, לא ללכת לשם.
עשינו בקטונגרו רק את השייט – היה מדהים (יותר מאשר במוריצ'סון שעליו ארחיב). החברה שאיתה עשינו את השיט נמצאת ממש מתחת לטמבו. הם ידעו לזהות טריטוריות ולא להתקרב, לאתר ממרחק, להסביר. באמת היה ממש טוב, והיו לנו כמה טיולי ספארי וחיות כדי להשוות. באמצע השיט ירד עלינו גשם – חויה מלחיצה לאלו שלא חובבים מים כמוני – הם דאגו לנו, עטפו אותנו בצילון הפלסטיק והם נרטבו לגמרי. הם ידעו לזהות מתי לזוז ולאן. באמת מומלצים. למשיט שלנו קראו ג'ורג'. ג'ורג' פשוט מקסים. השייט עלה 20 דולר לאדם, אחרי מיקוח. היינו רק שתינו.
בבוקר לקחנו מטאטו לפורט פורטל – כך גם גילינו שאין ישיר, החליפו לנו מטאטו בקססה בלי לספר לנו שזה מה שיקרה.. קצת מבלבל. אבל סבבה. קססה מאוד קרובה לקטונגרו. מי שליווה אותנו לתחנה באדיבות מדהימה היה ג'ורג' – הוא פשוט עזר לנו עם התיקים (זה לא רחוק מטבמו) וישב איתנו עד שהגיע מטאטו והוא דיבר עם הנהג. הוא סיפר על הכפר ועל החיים בו לצד חיות טרף, על ההיפופטמים בלילות ששמענו שעולים מהנהר.. פשוט חויה. חייבת לציין שאם לא היינו סובלות בטמבו הייתי בכיף נשארת עוד לילה רק כדי לבלות עם המקומיים המקסימים שם. כולם היו חברותים במיוחד. בעיני לשהות בכפר שבלילות שומעים את כל החיות עולות ובמרחק כלום ממך זו חויה מטורפת בפני עצמה.
**אגמי המכתשים – ירדנו בפורטל פורטל בידיעה שאנחנו הולכות ליאשו – ביקשנו ממנו נהג מונית אמין – שלח לנו את בבו. 35 אלף לנסיעה ליאשו.
על יאשו יש הרבה מה לכתוב . יאשו הוא בחור פולני בן 40 שהקים גסטהאוס על מכתש שנאמר עליו שאפשר לשחות בו מבחינת בילהרציה (לא נכנסת למים, זוכרים?). יאשו שתל את כל הצמחיה והעצים סביב, הוא כבר 9 שנים שם. המקום אקולוגי לחלוטין– אין מים חמים, שירותי בול פגיעה לדלי. היינו שם 3 לילות, כשיאשו מתהדר בכך שכל אחד משלם לפני רצונו בסיום השהות אבל קיטר כל הזמן שאף פעם לא שמים מספיק. הוא רוצה שיגיעו לשם רק אנשים שרוצים לבלות גם איתו ולא כמו גסטהאוס רגיל שזה רק חדר ויוצאים, מקובל המקום שלו. קצת ילד אבוד שנתקע בחו"ל. אני אישית ממליצה להגיע לביקור, ואולי אפילו ללילה של בירות ומדורה כי זה ממש נחמד אבל לא לישון.. שמנו לנו 75 אלף ללילה לזוג מתוך רצון טוב שיפתח את המקום וימשיך בשתילת האזור שזו האהבה הגדולה ביותר שלו. ד"א מבחינתו זה לא מספיק. צריך לבוא לשם עם ראש פתוח, לא רק ברמת סגנון האירוח האקולוגי אלא גם ליאשו. במקום אתם מבשלים לעצמכם – יש תנור עם גז כמו שמכירים. הוא לא מבשל ולא קונה מצרכים, אבל כן אכל איתנו תמיד את כל מה שבישלנו. תמיד הזמנו אותו. אני מכירה מקומות חברתיים בהוויתם – יאשו הוא בתפר של עוד לא החליט כמה הוא רץ עם האג'נדה שלו כשחברתי אומר כפי יכולתך ורצונך לעומת הרצון להרוויח ולהתקיים כמקום עסקי לכל דבר.
טיילנו באזור עצמאית.
**מסינדי – מוריצ'סון – לקחנו אוטובוס מפורטל פורטל לקמפלה עם לינק באס. לנו לילה בקמפלה בו פגשנו זוג בנות מהממות שהצטוותנו יחד לטיול למוריצ'סון. למסינדי הגענו עם אוטובוס מקמפלה בחברת לינק באס. אם אני לא טועה עלה 12 אלף.
הסבר כללי – פרמיט הוא ל24 שעות ועולה למזונגו 40 דולר. אנחנו נכנסו ב6 וחצי בערב כדי לקנות רק פרמיט אחד ולהספיק הכל. למקומי, שזה הנהג, עלה לנו 80 אלף.
קבענו עם נהג מטאטו שיצא איתנו למוריצ'סון לפי המלצות בקבוצת ווטסאפ בזמנו – אצ'ילז. סגרנו עם אצ'ילז על סכום של 300 אלף – כולל הדלק שלו, לינה ואוכל לעצמו. אנחנו שילמנו את כניסה שלו ואת המעבורת לו ולמטאטו.
אצ'ילז חמוד אבל קצת נכלולי ולחוץ. הוא לא מספיק בקיא בידע אז לא לצפות למדריך, אלא נהג עם קצת ידע. לא היינו עושות איתו שוב לא היה מאוד נעים באופן כללי, קצת קשה להצביע בדיוק על מה...
ישנו ברד צ'ילי בחדרים הזוגיים – 55 דולר ללילה –ממש יקר וממש לא שווה את הכסף. בלחץ היינו משלמות על זה 70 אלף, אבל בשמורה הכל יותר יקר – אם יש אוהלים עדיף לישון באוהל במתחם שלהם.
בבוקר עלינו על המעבורת הראשונה (לא זוכרת מחיר מדויק אבל לא יקר, 20 אלף נדמה לי. לאצי'לז והמטאטו יחד עלה 15 או משהו כזה). ב7 בבוקר ויצאנו לגיים דרייב של 4 שעות. ישבנו על גג המטאטו – שזו חויה טורפת. אכלנו צהריים ויצאנו לשייט – השייט עולה 30 דולר – אם עשיתם בקטונגרו אין מה לעשות שוב בעיני. השיט היה הרבה פחות טוב מקטונגרו – הם מאוד התקרבו להיפופוטמים וגרמו להם לברוח או לאיים.. זה הרגיש לנו מאוד לא בנוח והערנו לנו להם על זה (כל הסירה). בסוף השיט אפשר לבחור אם לרדת למפלים (ואז הנהג מחכה לכם בצד השני של המפלים) או לחזור חזרה. לצערנו הגענו בדיוק כשהמעבורת עברה שיפוצים אז לא היה דרך לנהג לעבור לצד השני בלי לצאת מהמשמורה ולחזור או לשכור נהג נוס מהצד השני אז לא עשינו את המפלים – באופן כללי המפלים עולים 15 דולר לאדם.
חזרנו מהשיט ויצאנו במסע יציאה מהשמורה בחלקה הצפוני למסינדי – נסיעה ארוכה הרבה יותר. את הלילה העברנו בTOT במסינדי – 30 אלף לחדר זוגי עם מים חמים ושירותים. ממש אחלה. בבוקר עלינו על אוטובוס חזרה לקמפלה.
סה"כ יצא לנו 190 דולר לבנאדם ללילה עם כל האטרקציות הלינה ל2 לילות, האוטובוסים למסינדי וחזור ממנה. שזה מחיר טוב ביחס להשוואה שעשינו.
**ג'ינג'ה – סגרנו עם וויט נייל ראפטינג והדיל כלל הסעה מקמפלה ולינה באוהל במקום בנוסף לראטינג ארוחת בוקר וארוחת צהריים – 125 דולר לאדם. מילה אחת יש לי – ואוו! מהימן, מקצועי, בטיחותי. יצאנו רק שתינו בסירה – איתנו היו 8 אנשים צוות!. המקום מנוהל על ידי מקומית עם סיפור חיים מרתק של אישה בתפקיד גברי, תזמינו אותה לספר. הראפטינג הוא 4 שעות, ו-8 ראפידים, חלקם בדרגה 5 (מתוך 6 עולמי). הצוות מקסים וחברותי. בערב יצאנו לכפר לאכול. נשארנו שם 2 לילות. מאוד מאוד מומלץ.
**סיפי פולס – מטאטו מג'ינג'ה – מבולגן ממש. יש נקודה שממנה יוצאים כל המטאטוים אבל הם לפעמים לא אומרים את הכיוון באמת העיקר תעלו. וזה מה שקרה – עלינו על מטאטו שבכלל לא מגיע לסיפי פולס – אחרי שעתיים בדרכים (שהנחו אותנו שזה בערך שעה וחצי, אבל באפריקה זמנים מנוהלים אחרת אז הנחנו שהכל בסדר) הבנו שמשהו לא ממש כשורה.. במטאטו אף אחד לא דיבר אנגלית. למזלנו עלתה נערה צעירה שידעה קצת אנגלית. שעה וחצי אחרי זה החלפנו לרכב סטיישן שהיה אמור לקחת אותנו לסיפי פולס ללא תוספת תשלום. כמובן שנכנסו לתוכו 7 אנשים כולל אחד בבאגז'. בעליה האוטו נכבה. כולם ירדו חוץ מאיתנו והנהג העלה אותנו לסיפי פולס וחזר להביא את שאר האנשים הוא אמר שהרכב לא יעלה עם כמות גדולה. דרך אגב לא אנחנו ביקשנו את זה – יש המון המון כבוד, לפעמים יותר מידי בעינינו, לאנשים לבנים. לפעמים התווכחנו לפעמים הבנו שלא יעזור לנו.
בסיפי ישנו בטוויליט – מקום אקולוגי, קצת יותר מאורגן מיאשו. למקום תצפית יפה למפל הגדול. אכלנו בכפר (שימו לב שהמקום נקי, אנחנו אכלנו במקום לא נקי ושילמנו על זה חח). בבוקר יצאנו לטיול למפלים – עלינו עם בודה בודה ובעיני זו הייתה החלטה נבונה העליה היא בכביש וסתם מיותרת ברמת המאמץ – בודה בודה עלה לנו 2000 ועלינו זוג לכל בודה.. הטיול מפלים עלה לנו 20 אלף לאדם אחרי מיקוח והיינו שלושה (הכרנו שם זוג מקסים וטיילנו איתו). טיול קליל ביותר, לא מאמץ, ויפה ברמות. דרך הכפרים, המפלים, האנשים.. באמת טיול שווה. לא הרגשתי טוב אז לא עשיתי את הסנפלינג מהמפל הגבוה אבל מאוד רציתי. הבנתי שעולה 50 דולר.
מסיפי חזרנו במטאטו לג'ינגה (קנינו כרטיסים מראש לנסיעה כדי לשמור מקומות, לפני שעלינו לסיפי) ומשם לקחנו אוטובוס עם סימבה באס לניירובי (35 אלף). אוטובוס סבבה, לא שכיבה, לא מפואר אבל אחלה.
***סך העלות לזוג 1896 דולר לשלושה שבועות.
קצת על הכותבים
אביטל והדס, טיילנו חודש וחצי באוגנדה קניה וזנזיבר
מוזמנים ליצור קשר - avital.yedidim@gmail.com