top of page

אוגנדה- מילון תרבות

  • Twitter Social Icon

שם המחברת: יעל מגדסי

תאריך: 27/12/2016

אוגנדה- מילון תרבות

תמיד כשמגיעים למדינה חדשה יש תחושה שאם רק היינו יודעים את השפה היינו משתלבים הרבה יותר טוב. אלו מאתנו שמתאמצים ולומדים מילה או שתיים, זוכים להכרה והערכה מצד המקומיים. פעמים רבות אני רואה מטיילים מגיעים לאוגנדה ומנסים לפעול לפי אותו הגיון, תוך התעלמות ממרכיב אחד מאוד חשוב במדינה- היא רב לשונית, והשפה נשענת על אינטונציה (כמו סינית). למעשה, באוגנדה יש 58 שפות, המאפיינות את השבטים השונים במדינה, ומתחלקות לפי אזורי המחייה של אותם השבטים, ומאוד קשה לבטא נכון את המילים השונות.

אל תבינו אותי לא נכון, יש יתרון גדול בידיעת השפה המקומית, אבל אם אתם באמת רוצים להקל על ההשתלבות שלכם, ולהעמיק את יכולת התקשורת שלכם עם האוכלוסייה האוגנדית המקומית, יותר חשוב ללמוד היבטים תרבותיים שמאפיינים את כל האוכלוסייה (מכל השבטים), טוב, וגם כמה מילים שתקפות בכל מקום.. הקטע הבא יסביר קצת את התרבות האוגנדית ומנהגים שאולי יכולים להראות קצת מוזרים, יספק מילים בסיסיות ב"לוגנדה" (Luganda) שמדוברת באזור המרכז (כולל קמפלה ואנטבה), ועוד קצת טיפים להתנהלות באוגנדה. הרבה דברים מכאן תקפים גם לגבי שאר מדינות מזרח אפריקה (קניה, טנזניה ורואנדה) אבל אני לא יודעת מספיק מה איפה אז אתמקד באוגנדה.

אז איך בכל זאת אנחנו יכולים לנסות ולגשר על הפער?

הדבר הראשון שחשוב להבין לגבי אוגנדה הוא שהיא עברה תהליך מאוד קשה עם הקולוניאליזם הבריטי. "יבוא" הדתות המונותאיסטיות (נצרות ואסלאם) למדינה, באו על חשבון האמונה הפגאנית הקודמת של המקומיים. כביכול נדמה שמדובר רק בעניין דתי, אך למעשה, האמונה באלילים השונים, בכוחות הטבע ומעשי כשפים לא היו רק אמונה דתית, אלא היוו את הבסיס לכל התרבות המקומית, ולתפיסת עולמם של האוגנדים. אדגיש - אפריקה היא לא יבשת זהה ופחות מפותחת! אמנם היא פחות מפותחת טכנולוגית, אך היא אינה נשענת על תרבות פרימיטיבית ובורות- תרבותה שונה מיסודה. כשהקולוניאליזם בא ללמד את האוכלוסייה המקומית את "הדרך הנכונה" לחיות הם לא הסתכלו על המציאות בצורה כזו, וכך הביאו לשתי תופעות מרכזיות הנוגעות אלינו כלבנים- האחת, דתיות קיצונית ואמונה שהאדם הלבן הוא מוצלח יותר, חכם יותר ועשיר יותר. השנייה, סלידה מן האדם הלבן "הכובש", אי נכונות להקשיב מתוך תפיסה שהאדם הלבן לא מסוגל או לא מעוניין להבין את התרבות המקומית, ואף זלזול בתחומים מסוימים מתוך תפיסה שלבנים חיים חיי מותרות ויוקרה (איננו יודעים כיצד לבשל, לכבס וכו').

קודם כל עלינו להפנים- אנחנו שונים. בצבע, בדיבור, בתרבות. אין מה להכחיש את זה.. זה ניכר לעין ואנחנו צריכים לזרום עם זה .. אז מי אנחנו ה"מזונגו" (Mzungu)? מקור המילה בא מסוואהילית ומשמעותה "התיירים"/ "הסקרנים" (אלו שבאו, חקרו ושאלו כשהגיעו ממדינות אירופה). היום המילה כבר הפכה לסלנג לאדם לבן שמדבר אנגלית ("לוזונגו"- Luzungu)- לא מדובר במילת גנאי.. אם כך, אנחנו כאנשים לבנים (כן, גם השחומים שבינינו..), המייצגים את הפיתוח, הקדמה והיוקרה צריכים להגיע לאותן מדינות אפריקאיות עם רגישות תרבותית מיוחדת ולא מעט ענווה. קל מאוד להיכנס לסחף המרגש של "היוקרה" שבלהיות לבן, אבל אם נעצור לרגע, נהיה קצת בשקט ונפתח עיניים, נוכל ללמוד הרבה מהתרבויות המיוחדות שלהם ואולי אפילו נגלה שעם כל הקדמה שלנו, שכחנו הרבה דברים חשובים בדרך..

כיתוב של תמונה
אז בואו נדבר תכלס- טיפים לגבי התרבות המקומית (קווים זהים לרוב השבטים).

כבוד ונימוסים כמרכיב מרכזי- חלק מאוד חשוב בתרבות האוגנדית הוא מרכיב הכבוד. באוגנדה, כשאתה פוגש אדם (מכר או אקראי) אתה ראשית מברך אותו בברכת ג'בלה קו (jebale co) שמשמעה "כל הכבוד". כך אתה אומר לו שאתה מכיר בעבודה הקשה שעשה באותו יום ושאתה מעריך אותה. פתיחת שיח באמרה הזו תשמח מאוד את האדם העומד מולכם, ותגרום לו להרגיש יותר בנוח. אם אתם רוצים להשקיע קצת יותר אתם יכולים להוסיף "ניאבו" (nyabo) – כינוי לנשים, או "סבו" (sebo)- כינוי לגברים.

בנוסף, המדינה מתנהלת לפי היררכיה גילאית, מגדרית, מקצועית, כלכלית, ובקיצור- בהכל. ניתן לראות את זה ממנהגים כמו קידות ועד לבוש הדורש יחס מסויים מיתר הקהילה. הראשונים שעומדים על כבודם הם באופן מחמם את הלב זקני הקהילה. תחתיהם נמצאים הגברים, תחתם הנשים ולבסוף הצעירים (גם שם ילד ממוקם גבוה מילדה). לכל הפמיניסטיות בקהל- אל תדאגו לנשים.. אמנם ברמת ההתנהלות היומיומית מעמדן נמוך יותר, אך מעמד "האם" הוא מעמד מאוד מכובד. (רבים מאמינים שהשינוי יגיע מהנשים כיוון שהן טובות וטהורות יותר). איך זה נוגע אליכם? חשבתם שמישהו מתנהג באופן לא נכון? תגידו לו בעדינות ובצורה מכבדת. שימו לב גם שהתרבות האוגנדית מתבססת על תקשורת מאוד עדינה ונעימה (מאותה הסיבה) ולכן ויכוח תוקפני יכול רק לפגוע בכם. בהתקלות עם נותן שירות (גם בעת התמקחות בשווקים), שוטר, אדם אקראי ברחוב- תדברו ותתנהלו באופן מכבד, אחרת ככל הנראה לא תקבלו כל עזרה או שירות שתחשקו בו.. ועד כמה שכואב לי להגיד את זה, בנות, אם הסתבכתן משום מה עם רשויות החוק ויש לידכן בחור, תנו לו לדבר.

יהדות וישראליות-

הדתות באוגנדה בעלות מקום מאוד חשוב, אך ההתייחסות אליהן היא שונה. מה שחשוב זו האמונה המונותאיסטית (בניגוד לפגאניות), והדתות הן רק דרכים שונות לממש אותה. אין שום עוינות בין זרמי הדתות השונים, ולכן אנחנו כישראלים לא צריכים לחשוש להגיד שאנחנו ישראלים/יהודים גם לאוכלוסייה המוסלמית. בעיני הקהילה הנוצרית אנחנו קדושים (בעיקר בעיני זרם  הborn again), אז אל תופתעו אם נוגעים בכם כדי לקבל ברכה, שואלים אתכם שאלות על ציון התנ"כית או אף מזמינים אתכם להצטרף לכנסייה ביום ראשון. הנושא הדתי הוא מאוד רגיש ולכן תחשבו פעמיים לפני שאתם אומרים כל דבר הנוגע לדת- לדתיים שביניכם אל תטיפו על יהדות, ולחילוניים שביניכם אל תקטלו את הדת, אל תשכחו שכדי לחיות במציאות כל כך קשה צריך אמונה כלשהי..

בטיחות לפני הכל-

בטיחות לפני הכל- אוגנדה נשענת על משטר רחוב. היתרון של כך הוא שבמהלך היום אתם יכולים לשוטט להנאתכם כמעט בכל מקום (פרט לסלאמס) לבדכם ולדעת שאתם בטוחים. החיסרון לעומת זאת, הוא שברגע שיורד הלילה ונהיה חשוך מתחילות בעיות. בגלל שהאוגנדים כל כך מקסימים וחמים אנחנו נוטים לשכוח את ההיבט הבטיחותי, אבל בסופו של יום, חשוב לזכור שהעוני שם הוא מאוד כבד ומביא אנשים לעתים לפעול בדרכים של ייאוש. שימו לב לא ללכת בלילה בערים הגדולות, לא לבדכם, וגם בקבוצות היו עירניים! אל תשאו עליכם דברי ערך. לא לקחת נהגי בודה (מוניות אופנוע) מתחנות לא מוכרות. אם אתם לא בטוחים אם זו תחנה ( (stageתבקשו תעודה מזהה של הסתדרות נהגי הבודה. אחוז נכבד מאוד מנהגי הבודה הלא חוקיים הם שיכורים ועבריינים מסוגים שונים, ולא, זו לא הגזמה. אל תשאו איתכם דברי ערך אבל אם כן תשאו איתכם תיק-  וודאו שהתיק נמצא בצד ההפוך מהכביש, נהגי בודה לעתים נוטים לחטוף אותו תוך כדי נסיעה. אנחנו כלבנים נמצאים בסיכון גבוה משמעותית לשדידה, אנא מכם, השאירו את האגו של החייל הישראלי הקשוח (בנים ובנות), החוקים באפריקה הם אחרים ואנחנו לא מכירים אותם- זה – לא- שווה- את – הסיכון!

למראית עין-

המוניטין הוא אלמנט מאוד חשוב בתרבות האוגנדית, הוא נקבע לפי לבוש, התנהגות וגינונים. חלקו נשען על היבטים דתיים וחלקו על אמונות טפלות ומנהגי קדם, הנה מספר דברים שחשוב שתדעו; עישון סיגריות מיוחס ל"ילד הרע", שימו לב שלא נהוג לעשן במקומות ציבוריים, על אחת כמה וכמה במהלך היום. מאוד לא מומלץ לעשן אם מארחים אתכם בבית פרטי, ובכלל, עישון הוא לא נוף מוכר (פרט לחיי הלילה המעורבבים עם הלבנים), אנא חשבו פעמיים לפני שאתם מעשנים ליד ילדים ונוער.. כמו כן, עד לפני שנתיים העונש על הומוסקסואליות היה מאסר עולם, כיום בוטל החוק אך האוכלוסייה המקומית רואה בעין מאוד רעה הומוסקסואליות ויכולה להגיב באלימות לגילויי מיניות מסוג זה. זה מאוד עצוב אבל תזכרו שהמדינה נמצאת בתהליך חיובי בעניין, והצד החיובי הוא שמשום שהומוסקסואליות לא נמצאת במודעות הציבור, תוכלו לראות גברים לובשים בגדים צבעוניים והולכים יד ביד ברחוב. בנוסף, בעלייתו של אידי אמין לשלטון תפסה הדת המוסלמית מקום במדינה, כך שהחלו גינוני צניעות מסוימים, העניין המעניין הוא שהם נשענים על התפיסה האפריקאית של מיניות. כך יכולה בחורה ללכת עם מחשוף גדול, חולצה שקופה וגב חשוף ואין בעיה, אך מכנסיים קצרים וטייץ צמוד (כל מה שמראה ירכיים וישבן) נתפסים כפרובוקטיביים וימשכו הרבה תשומת לב (לרוב לא נעימה). בשנים האחרונות אוגנדה עברה שינויים רבים וכיום קיימים בחיי הלילה שמלות קצרות ומכנסיים קצרים, עם זאת לאור תשומת הלב הגדולה שבחורה לבנה זוכה לה אני ממליצה לדבוק בבגדים יותר צנועים (מכנסיים עד הברך, אם לובשים טייץ לשים חולצה שמכסה את אזור הישבן..).

עוד פרט קטן ומשעשע- אדם שאוכל תוך כדי הליכה נחשב למטורף-

קניתם בננה? אולי כדאי לכם לעצור בצד הכביש כדי לאכול אותה :)

לסיום אציין שהתרבות האוגנדית בפרט והאפריקאית בכלל, היא תרבות של מגע. אנשים תופסים, נוגעים ומחזיקים ידיים. פעמים רבות ההתנהגות הזו יכולה להתפרש בעינינו הזרים כתוקפנית, אך דעו שזו לא כוונתה.. ההגדרה שלהם למרחב אישי הוא פשוט קצת שונה משלנו.. אז כשאתם נוסעים לאוגנדה תזכרו לשמור על עצמכם, לכבד את המקומיים, לפתוח עיניים ולגלות עולם קסום ונפלא של פרא, יצריות, טבע וצבע.

מעט על הכותבת

קוראים לי יעל מגדסי, בת 26, ירושלמית וסטודנטית לעבודה סוציאלית. נסעתי לאוגנדה בפעם הראשונה בטיול אחרי צבא ומאז אני מתנדבת בKICVOP ומסייעת בניהול פרויקטים.

bottom of page